על מנת להתחבר לקליטה ותרגום של הידע המתוקשר על ידנו, עלינו להיות פתוחים לתרגם כל מידע שעובר דרכנו ולהיות במקום שאין בו אג'נדה מבחינתנו, במובן של להיות נטולי דעות, אמונות, קביעות קודמות המתערבבות בנקלט. יש ביכולתנו להתאמן בפתיחות קולטת מעבר לתגובות האנושיות, האוטומטיות הקיימות בנו מעצם שהותנו ב"תלבושת אנושית", אך זהו עניין של תרגול ויושרה.
כאשר אני מכירה בתגובות ובהתייחסות שלי לנושא מסוים אותו מבקשות הישויות המדריכות להעביר, נפתחת לי האפשרות להרפות ולפתוח עצמי אל מעבר לעצמי. אך לא תמיד המודעות לכך קיימת לפני שהמידע עובר.
אנו יכולים להיות מזועזעים ממצב המלחמה באוקראינה למשל ואוי לנו אם הרגשות האלה לא יהיו בנו.
מצד שני, אם זה מה שינהל אותנו אז אוי לנו באותה המידה. ישנם דברים שהם מעבר להשגה האנושית שלנו המשרתים את העולם כולו, שאין לנו יכולת להעבירם כשאנו שבויים בתפישה מסוימת.
המידע עובר ומתרגם עצמו דרך המתקשר. אינני טראנס מדיום וכך גם רוב המתקשרים בעולם. כך שהדברים עוברים ומתרגמים עצמם דרך תודעת המתקשר. כלומר יש למתקשרים השפעה, מודעת ובלתי מודעת, על העובר דרכם. אם אני מתעלמת מרגשות קשים שעולים בי, בין שזה כלפי עצמי ובין שזה כלפי מישהו אחר, אינני יכולה להכילם ולעבור אל מעבר להם.
היכולת להכיל את כל הרגשות האנושיים שלי מאפשרת לי להפסיק להתנהל על פיהם. כשאני מקבלת זאת אין גבול למה שניתן להכלה ומתוך כך לתרגום מידע מתוקשר.
דוגמה אישית עכשווית: עבורי, המלחמה ובכלל מצבי אלימות, הם נקודה שאני מתקשה מאוד לקבל. תכונה אנושית שאני כבר יכולה להבין את מקורה, אך שקשה לי להכילה ומעוררת בי הרבה רגשות וחששות. זו בהחלט הזדמנות לשלום והשלמה עבורי.
אך… כשתקשרתי על המלחמה באוקראינה ערב תחילתה, רציתי כנראה מאוד לשמוע שהמלחמה תיקח כמה ימים ובלא דעת התערבתי כנראה בתרגומם לזמן ומקום. נראה לי שהישויות דברו על שבועות (ואולי חודשים…) ולא על ימים… כששוחחתי על כך עם תלמידות וותיקות שלי הן אמרו שנראה כי התכנית של פוטין הייתה לכמה ימים בלבד, שהוא לא לקח בחשבון את העמידה של האוקראינים נגדו וזו כנראה הייתה אופציה כשתקשרתי….
הכול יכול להיות…
בשורה התחתונה כולנו חלק מהבורא המצוי כרגע בתלבושת אנושית שטווח הקליטה שלה, אפילו אם הוא רחב באופן יחסי לאנוש, קטן.
איננו רואים את כל רשת האופציות ובוודאי שאין ביכולתנו להתחבר במודע לכולה. לכן גם כמעט שאינני עוסקת בעתידנות, אך כנראה שאי אפשר להימנע בכלל.
אני תמיד אומרת, ומתכוונת לכך, ״אני לא אלוהים ולא הסגן שלו״.
כשאסיים לעבד את הדברים בתוכי אדבר בנושא הזה עם הישויות המדריכות. עלי להתרחק מספיק ולקבל את אי הנוחות, בלשון המעטה, של קליטה שאינה מוכיחה עצמה כנכונה ואז אפנה מקום להסבר, הכי נקי שניתן, כזה שאין תודעתי האנושית מתערבבת בתוכו.
נסכם בזה שלכל דבר יש טעם ומשמעות ללמידה והתפתחות, הוא חשוב ואינו קורה סתם או במקרה. עם מודעות יושרה ואימון ביכולתנו להשתחרר ממערכת הדעות, האמונות, הקביעות והפירושים ולהפליג משם לממדי ידע חדשים לגמרי, אחרים לגמרי ולהביא חמלה ותובנות ממקום של אהבה.