פירגון בעיני קשור עם נדיבות. באזורים בהם איננו נדיבים כלפי עצמנו איננו נדיבים עם הסביבה. זו קבלה, הכלה, נדיבות ורשות, "מה שיגידו השכנים" זה בסדר גמור, מותר להם להגיד מה שבא להם, אנו נקשיב, כי השכנים חשובים לנו, נכבד דעות של אחרים אך בידנו הבחירה למה להיענות ולמה לא.
מהישויות המדריכות למדתי מהו פרגון אמתי ולו משום שגיליתי כמה הם מעריכים, אוהבים אותי וסומכים עלי בכל מאת האחוזים למרות שמיפתח הזיכרון האנושי שלי, קטן בהרבה משלהם. ההתייחסות השוויונית שלהם והפרגון לחיות מתוך מיפתח זיכרון קטן מה שאומר שאיננו רואים הכול או ערים להכול, אלא רואים וערים למה שרואים ברגע נתון. אין שום שיפוט, בקורת או הטפת מוסר כלשהי, הם אינם עסוקים בלנהל לנו את החיים, או להיכנס לנו לראש במובן שנהיה תלויים בהם. הם עונים על שאלות, מסבירים, מייעצים.
זה מקום שאין בו היררכיה או השוואתיות, הם מעריכים אותנו במאה אחוז, לדעתם אין צורך להגיד לנו כול מיני דברים מפני שאנו הולכים בדרך שבחרנו גם אם "נדפוק את הראש בקיר".
אם וכאשר נשאל אותם מה נקודת המבט שלהם הם יענו. אני לומדת מהם כאדם, כאם, כסבתא לנכדים, לקבל, להוקיר להעריך ולסמוך עליהם. אני סומכת על ילדיי, נכדיי, חבריי, תלמידיי ונועציי, ההולכים בדרכם, זהו בהחלט שינוי עצום ב- state of mind זה מקום אחר. אני לומדת את זה מהישויות, מתאמנת ולאט, לאט יורדת מהמקום האינסטינקטיבי הזה של לעזור, להציל, לעשות, להגיד ולחיות מתוך המקום של סומכת באמת. אני כאן אם תצטרכו את עזרתי.
ישויות ספיראלת האור"
"השלום הברכה ואור האהבה לכם הפעם לבקשתכם, מספר דברים על המושג פרגון בכלל ופירגון עצמי בפרט:
א. הפירגון הינו תוצאה ולא תכונה הקשורה להוויה, קרי, היכולת להבין, לקבל ולהכיל בכול רגע נתון של זמן, להיות ב-'יש', אכן, ללא שיפוט או ביקורת, מתוך היענות אינסטינקטיבית לרגע.
ב. באמונה שלמה ומלאה הנגזרת מ-א' ההוויה.
את שואלת אמונה במה? ובכן, אמונה בעצמי מעצם מהותכם ומתוך כך באלוהים. כלומר, כשאתם באמון ואמונה במהותכם אתם מחוברים בתודעתכם לעצם היותכם ניצוץ אלוהי ממעל, ומתוך כך לכול הניצוצות ולבוראם בעת ובעונה אחת.
ג. 'הרשות להיות', כשהדגש הוא על רשות. שהרי לאורך הדרך ניטלת רשות זו על ידי ודרך מסקנות הווייתיות במעבר חיים כזה או אחר, ומבחינת עולמכם זהו המלכוד הגדול.
ומדוע כך?
מפני שכול מסקנה שנטלה רשות כלשהי, מצמצמת את יכולת ההוויה, את האמון והאמונה, וכתוצאה את הרשות לפרגן.
הפרגון קשור אם כך, בקבלה עצמית וברשות להיות אתם בכול רגע נתון, גם כשאתם לא בסדר של מישהו אחר.
התוצאה של פירגון לעצמכם מאפשרת פירגון לאחרים. שימו לב שבמקומות שהפירגון אינו קיים אתם לא מפרגנים לעצמכם וכתוצאה לא מפרגנים לאחרים.
כך קבלה והכלה של העולם, של השונות, של כול המתרחש מתוך ידיעה שהכול, הכול לטובתכם העליונה, היא זו המתירה את החיץ בין הפרגון לבינכם. כול דעה אמונה וקביעה הקשורים בביקורת, בשיפוט ובחוסר קבלה של ההוויה כמו שהיא מהווה חיץ בין הפרגון לעצמכם ולאחר, חשבו על כך".