פעמים רבות כשאני מתיישבת לקבל הדרכה, פונות אלי הישויות המדריכות, חברי ספיראלת האור, ישירות, ללא הקדמות כאילו ממשיכות דיאלוג שהיה בראשי כבר קודם לכן, שלא שמתי לב לתחילתו.
הישויות מסבירות כי השינויים המתחוללים קורים בכל הרבדים קרי, גם הגוף הפיזי שלנו עובר שינויים. נזכרתי כי מדברים על כך בקבלה במונחים של יכולת הכלי לספוג את האור; ככול שהכלי דחוס יותר, יכולתו לספוג את האור קטנה יותר. במילים אחרות, המוח האנושי שלנו מתפקד בחלקו, בהתאם ל"מיפתח הזיכרון" אותו בחרנו לפני הכניסה לגוף בכדור הארץ. על כן, חלק גדול מהמוח הפיזי נמצא במעין תרדמת ומתעורר עם פיתוח מודעות החוצה את גבולות החשיבה האנושית.
כתבה על כך כל כך יפה דר' דינה אייזן מדענית וחוקרת, שהסבירה את התהליך באופן מדעי, בכך שאמרה שנוצרות במוח האנושי הלכה למעשה סינפסות המאפשרות הולכה עצבית גדולה יותר. כך מתאפשר לעוד ידע להיות מחווט דרך הסינפסות הנוספות = זיכרון וחיבור גדול יותר לידע יקומי בקיום האנושי.
* ניתן לקרא על כך באתר שלי "יש לנו את החופש לברוא את המציאות וזה מדעי"
לאורך עשרות שנים אני (וכך רבים אחרים), מייצרת סינפסות חדשות המאפשרות לי להוליך עוד מידע שקודם לא הייתי מודעת לו, כמו עצם החיבור המודע לישויות המדריכות ולהעברת הידע מהן. לאחרונה אני חשה "כבדה" פיזית בכל הרמות, כמו הכל יותר מאתגר, מעמיס ומעכב תנועה. נראה שבכך עסקו מחשבותיי כשהרגשתי שיש לישויות המדריכות מה לומר והתיישבתי לכתוב.
החלטתי לשתף בכך כיוון שנראה לי שהתרגיל והמידע שניתן לי נכון לכולם:
מדריכי ספיראלת האור: אכן יקרה כתשובה למחשבותיך, קשר יומיומי אתנו חיוני לך ולכל הסובבים אותך ברמת ביצוע.
קרי, היכולת להעביר, או לתרגם את המידע לחומר מעשי קונקרטי שימושי, על בסיס יומיומי.
את מתפלשת באנרגיה הכבדה שאת סופגת מהשינויים המתרחשים, או שמא נאמר, מהתמוססות הישן האצור בתבניות חשיבה ארציות מקדמת דנן. התמוססות הגבולות יוצרת גם בהוויה הפיזית אימה ופחד קרי, מעוררת את פחד אבדן השליטה. מציעים אנו לך אימון 24/7 של חוויית הליכה על מים בדמיונך.
חושי עצמך בדמיונך נעה על פני מים משתנים והרגילי את התודעה האנושית המודעת שלך לנוע על קרקע יציבה של מים, שאיננה יציבה כלל מבחינת תפישת האנוש אליה התרגלת בהוויה הפיזית.
על מנת לשנות את מקור ההישענות מיציבות של חומר, עליך לגלות יציבות מדהימה בהליכה על פני מים, או לחילופין אנרגיה עננית.
אנו מציעים לך לנסות את שתי הוורסיות, זו של המים וזו העננית.
אם תתבונני עמנו כעת על הווייתך האנושית, תוכלי להבין כי זו אשליה לא רק מכיוון שאינה נצחית ואילו את מתבוננת ממקור הנצחי, אלא שזו אשליה גם במובן שהיציבות אינה מתקיימת כפי שהיא נתפשת בחושים הארציים.
היציבות קיימת בחיבור ל"מהות האור", לקוד הנשמתי הנצחי שהוא אנרגיה דלילה במבנה מסוים. ראי כמה ניצוצות מבניים כאלה קיימים מסביבך, כל אחד מהווה קוד נשמתי זורח בתנועה ופעימה מתמדת של הווית עצמו עם ודרך הסובב.
אין בנמצא מבנה יציב כפי שהמודעות האנושית מחפשת! היציבות היא בתנועה ותוך כדי תנועה. מכאן שכול ציפייה או מחשבה עתידית, או נביעה ממחשבה או חוויית עבר, אינה אמת, כי אם אשליה לצורך, שכבר אין בו צורך, אותה באת למוסס ולסייע לכל מי שמצטרף אליך לעשות אותו הדבר. אכן, אומר הדבר להרפות מכל ציפייה ולחוות את ה'עכשיו', להתאמן בנוכחות.
הכובד שאת חשה נובע ממחשבות עבר ופחדי עתיד לגורל המדינה ולגורל יקיריך ולגורל השתקפותך וכיוצא באלה, מוזן ומזין את התוכנה הישנה, או כפי שכינית אותה "השעון השוויצרי".