אנו עדיין אוחזים ברעיון שהגוף הזה הוא "אני" – 21.1.2021

אני נשאלת על בסיס יומיומי לגבי החיסון והתפישות השונות : מה נכון? מה לעשות? מה אומרות הישויות המדריכות? וכד' ועל כך אני כותבת הפעם עם תודה לכל מי שביקש/ה תשובות שבזכותם כתבתי את הדברים.
אינני יכולה לנתק את שאלת החיסון ממה שמתרחש בעולם, מהכאוס, ההכרחי לצורך שינוי של תפישה ויצירת מודעות חדשה. ומבקשת לתאר מעט את מה שגרם לי להפסיק לנוע בין דעות המומחים הרבים, שאומרים דברים הפוכים, כשכל אחד בטוח בצדקתו, כשבאמת, באמת, עם יד על הלב, איש אינו יודע, גם מי שבטוח שיודע. הכל השערות המבוססות על מידע מסוים בו האדם מאמין ובטוח בנכונותו.

זוהי אינה תקופה בה ניתן להיות בטוחים במשהו פרט להרגשה הפנימית שלנו כשאינה מבוססת על המולת המידע הסותר, על תיאוריות קונספירטיביות החושדות בכל דבר שנאמר או נעשה על ידי הגורמים הרפואיים כבעל כוונות אפלות, ולחילופין על המאמינים בצדקתם ובנכונותם. אז מה נותר לי (ולטעמי לכולנו, אבל אינני מחליטה על איש)???

התשובה מבחינתי טמונה בהקשבה פנימה, מה נכון לגוף שלי ולחיי עלי אדמות. ההחלטה מבחינתי אמורה להיות שלמה, ללא שום סימני שאלה ובוודאי לא נתונה על בסיס של פחד. הקשבה פנימה למה נכון עבור כל אחד מאתנו באופן אישי היא אתגר ענקי, איננו רגילים לחשוב מה טוב עבורנו בעניינים שכאלה ומאמינים פעמים רבות, לדעת אלה אותם אנו מחשיבים "גדולים וחכמים".

שכחנו שכל אחד מאתנו חכם עבור עצמו בלבד!!! מדובר בחיבור לנביעה אותנטית-פנימית-יודעת, זו המקושרת לכלל מעצם ההיות =  הנשמה היא יחידנית וחלק מהכלל באותה המידה, וההקשבה לקול הלב קשור גם ללב הקולקטיבי, אלא שאת הדברים אותם אני מציינת כאן לא לימדו אותנו בגן או בבית הספר ולכן רובנו לא ערים להם ו/או מודעים אליהם.

החיסון בפרט והקורונה בכלל מייצגים את השינויים המתרחשים בעולמנו, בארצנו ואצל כל אחד מאתנו, בכל הרבדים, אם בהתנדבות ואם בכורח הנסיבות; במילים אחרות, אם מתוך בחירה ואומץ להמציא עצמנו מחדש, לעשות בדק בית פנימי ומתוכו חיצוני, או אם מכורח הנסיבות החיצוניות.

אני מעדיפה לעשות שינויים מתוך בדק הבית הפנימי שלי, לזה אני קוראת ללמוד בהתנדבות.

העולם הישן קורס אל תוך עצמו = הדעות, האמונות, הקביעות, הפירושים, כולם עתיקים ונובעים מחוויות, גלגולים, בכדור הארץ. חווינו את עצמנו לאורך ההיסטוריה דרך 5 חושים, בבחינת מה שאני רואה זה מה שקיים. כך נוצרה תפישה אנושית המבוססת על השכחה של מי אנחנו באמת = חלק מהבורא, אחד יחיד ומיוחד וחלק מהכלל. אי הוודאות והשינוי המתחולל, מעלים בעוצמה את התפישות האנושיות, החששות והחרדות, מה יהיה, ואיך יהיה ובוודאי שמהווה איום על הקיים.

איום זה מתפוגג כשאנו נזכרים באתגר שהביא אותנו לגלגול הנוכחי = להיזכר מי אנחנו באמת, בבחירתנו בזו הפעם לחולל שינוי תודעתי דרך מיסוס התפישה הישנה, כל אחד בדרכו.

נתפסנו ואנו עדיין אוחזים ברעיון שהגוף הזה הוא "אני" ואמצנו לעצמנו את כל הפירושים, הדעות, האמונות והמסקנות שאספנו לאורך הדרך, כאמת.
כלומר, אנחנו נשענים בלא מודע על המתכלה = הגוף, במקום על תודעת הנצח/הנשמה שאנו. כשכך, הכול מתערער ועולים פחדים משכבר הימים המזמינים אותנו לעשות איתם שלום ולשחרר בהם אחיזה, מתוך הכרה במהותנו הנשמתית.

עולם 5 החושים שירת את הנשמה באופן יוצא מהכלל לצורך הגשמת עצמה דרך חוויה ועכשיו, כיוון שמיצינו את חיינו האנושיים מתוך תפישת 5 חושים, הכול מתפרק לצורך תקומה חדשה.

כל האמונות והתיאוריות המבטאות מלחמות "טוב ורע", איומי השתלטות  וכיוצא באלה, נובעות מ"מיפתח זיכרון קטן" ועולות משום האיום על הקיים והמוכר, הפחד לאבד את מה שהורגלנו אליו, המתבטא גם דרך הכאוס בעקבות הקורונה.
דרך פיתוח הראיה הרחבה שמעבר לתפישה הישנה, דרך התעוררות הזיכרון של מהותנו הנשמתית = היותנו חלק מהבורא, נברא המגשים עצמו דרך חוויה וכך מממש את פוטנציאל הבורא דרך הנברא. דרך ההבנה שגבריות ונשיות, טוב ורע, עליונות ונחיתות וכיוצא באלה, הם דרכי מימוש ותו לא. הנשמה אינה גבר או אישה, טובה או רעה, הנשמה היא פוטנציאל אדיר, טהור, אהוב שייך ורצוי מעצם ההיות, החווה עצמה בכל מיני עולמות דרך כל מיני תפישות עולם = שבילי חוויה המאפשרים הגשמה.

במילים פשוטות יותר, הגלגולים השונים מהווים דרכי מיצוי וביטוי של הנשמה את עצמה, הם כלים לצורך מיצוי הפוטנציאל הנשמתי.

בזמנים אלה נפתחת לנו ההזדמנות להכיר ש"אני" זו הנשמה והגוף הוא הכלי שלה, שעליו היא אחראית על מנת למצות את עצמה דרכו, במיטב.

עכשיו הגיעה התקופה המיוחדת שבה בחרנו לחבור לרעיון שכולנו שווים, אהובים ושייכים מעצם היותנו. שווים מבחינת המהות הבסיסית שלנו, מבחינת הזכות שלנו להיות, מבחינת רשות הדיבור, מבחינת הזכות לאהוב ולהיות נאהבים, וכן הלאה.

תהליך הפרידה מהתוכנה ההווה בכדור הארץ מיליוני שנים, עליה מבוססות כל מסקנותינו, מאתגר ביותר. מכאן שכל כך מאתגר לעשות שינוי, לגלות שכל מה שהאמנו בו וחשבנו על עצמנו ועל העולם, אינו כל מה שיש, בלשון המעטה ושנפרדות קיימת בתפישה האנושית ובחווייתה בלבד ואיננה בבחינת אמת יקומית, אלא רק נקודתית.
מי שמוכן ללמוד בהתנדבות כלומר, להתחבר במודע לנקודות מבט נוספות על עצמו ומקומו ביקום, מקל על עצמו את אתגר השינוי במיוחד בתקופה כאוטית זו של אי ידיעה וערעור המוכר והידוע, ולו משום שברור לו שדבר אינו קורה סתם או במקרה, שהכול בעבורו, מתוך מודעות הולכת וגדלה ש״אני״ אינו הגוף…. כל אחד מאתנו חייב להקשיב לצו לבו ולהיות שלם עם החלטתו. בעיני זו הבריאות על כל 4 הרבדים.

לסיכום, מה שאפשר לי בסופו של דבר להתרחק ממערבולת האמונות, הדעות והקביעות השונות, הפחדים והחרדות ולקבל החלטה כן להתחסן, היא הכוונת הישויות המדריכות שלי, לקבל תשבות מתוך הקשבה פנימה, מתוך החיבור המודע לנשמה שלי, שבאה לעשות מהלך אתגרי למדי בכדור הארץ.

כמובן שאיני יכולה ולא נכון בעיני לתת עצה לאיש איזו החלטה לקבל, אני רק מייעצת לכם שכל עצה שתקבלו, תהא מתוך מקום שלם, נקודה.

 

 

פתוח