הישויות המדריכות מקבילות את היפתחות הזיכרון למקורנו, מבחינת המודעות ההכרתית, לצירי לידה על מנת שנשים לב שאנחנו בתהליך לידה של תכנה חדשה, לידה למימד לגמרי חדש, כשכל פעם הפתיחה גדלה יותר, עד שהדרך ללידה מוכנה והתינוק יכול להיוולד.
אם ניקח את הלידה כהקבלה למה שהמוח האנושי שלנו מסוגל להכיל ולתפוש, בעצם קורה אותו הדבר. זהו תהליך בו עוד ועוד חלקים במוח מתעוררים לשימוש. עוד ועוד סינפסות מתעוררות ומאפשרות הולכה עצבית הולכת וגדלה של זיכרון, של הקשרים, של מידע .
תהליך מאתגר מאוד המצריך נתינת רשות למשהו חדש להיוולד, הכרוך בצירי לחץ!
המימד החדש קיים בפוטנציה, מהיותו קשור לשביל הבחירה של כל אחד מאתנו, אך עובר ממצב היצירה בדמיון ליצירה הלכה למעשה, בהתאם לעולם הזמן והדחיסות בה אנו נמצאים, קרי, בעולמנו מדובר בתהליך המאיץ עצמו ככול שיותר אנשים מתחברים אליו.
לאורך הגלגולים, על מנת ליצור תודעה חדשה, היה עלינו לצאת מגוף בעל תודעה מצומצמת יותר ולהיוולד לגוף חדש בעל תודעה יותר רחבה.
הפעם אנחנו עושים את כל התהליך מתודעה מצומצמת אליה נולדנו, לתודעה רחבה ברמה שאף פעם לא הייתה, לידה לתוך המימד החדש, באותם חיים באותו הגוף.
מדובר בחיבור לתודעה שמחברת להווה מתמשך, לבו זמניות. קרי, העולם הלינארי אותו חווינו שוב ושב, מתפרק מקוטביותו והופך הקשרי מעגלי. כלומר העבר מוכל בהווה הנוצר כל העת בתנועה ותנודה מתמדת. הדבר אומר שיש באפשרותנו לפתח ולפתוח את הזיכרון המודע ולהתחבר לניסיון המצטבר הנשמתי שנאסף דרך הגלגולים השונים כמו גם לכל ערוצי הידע הנחוצים לנו ברגע נתון, לאחים והאחיות הנשמתיים שלנו באשר הם, לבוראנו ולכל היקום.
כבר הרבה מאוד שנים, חל תהליך של פרידה מהצמצום מבחינת הזיכרון הנשמתי בגוף פיזי, דרך התרחבות הזיכרון הנשמתי במודע ההכרתי.
על מנת שתהליך זה יתאפשר בפועל, מבחינת הזיכרון, הידע והמודעות שכל אחד מאתנו חלק שווה של הבורא וחשוב ככל אחד אחר, עלינו להתאמן בהפנמתו.
זהו עניין של זמן ושל הפרדות מהתפישות הישנות כאמת אוניברסלית, הכרוך בהשתנות, כפי שאנו חווים היום כאילוץ עם הקורונה.
התפישות הישנות עדיין תופסות לגבי הרבה מאוד אנשים בכדור הארץ, אך חל תהליך של התרחבות המשפיע, בסופו של דבר, על הכלל.
כל מי שבחר לפתח מודעות רוחנית בכלל ובפרט לפתיחת זיכרון הניצוץ שהוא, הוא מהחלוצים במחנה וכל מי שחלוץ במחנה עוסק בדרך זו או אחרת בחיבור לזיכרון של מהותו. כלומר, תמיד יש אנשים הסוללים את הדרך ומאפשר להרבה מאוד אנשים ללכת בעקבותיהם.
עצם התפישה ההתייחסות וההתנהלות בעקבות החיבור למהות האור שאנו, משפיע על הסובב, ולא מדובר על איזו שהיא פעולה מיוחדת, אלא מעצם זה שרואים דברים אחרת, חושבים, מתייחסים ומגיבים אחרת, זה מהדהד אל חוץ ומעיר חוטים זיכרון אצל האחרים. שהרי כל הנשמות במהותן, נשמות מפותחות וזה שהן כרגע לא מחוברות לזיכרון ולא מודעות לדרך אחרת, איננו אומר שהן לא מפותחות.