הסיפור אינו "המציאות" – מאת רוני ויינברגר

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על מה שקורה
הוא רק סיפור.
הוא לא באמת מה שקורה.
הסיפור אינו "המציאות".

התחושות והרגשות שאנו חווים 
כתוצאה מהסיפור שאנו מספרים לעצמנו 
הם אמתיים. לגמרי.
הם מה שקורה.
גם אם הקשר בין הסיפור לבין המציאות רופף או לא קיים
המילים והמעשים שלנו הם המציאות.

גם כשהסיפור שלנו מדומיין 
הסבל, הכאב, הפחד והכעס שלנו אמתיים ומורגשים.
כמו גם, האושר, השמחה והאהבה.
כולם קורים במציאות ומשפיעים עליה.

הסיפור שלנו יוצר מציאות ומשנה אותה.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
גם עכשיו.

מה שאנו מספרים לעצמנו 
על עצמנו על אחרים
משפיע מידית על חיינו, 
על החיים של מי שסביבנו
ועל הסביבה.

הסיפור שלנו 
על ילדינו,
על הזוגיות שלנו,
על המנהלת שלנו,
על העמיתים שלנו,
על הלקוחות שלנו,
על החברים שלנו,
על הפגישה האחרונה,
על האימייל ששלחו לנו,
על ההודעה שקיבלנו,
ועל מה שעשו או אמרו לנו
הוא רק סיפור.

זו רק פרשנות.
מאוד אישית, 
מאוד סובייקטיבית.
100% שלנו,
הכול מדומיין.

ולמרות כל זאת – 
הסיפור שלנו הוא המציאות שלנו.
הסיפור המדומיין שלנו, הוא בעצם,
הדבר הכי מציאותי שיש.

סיפור = מציאות = חיים.

כמה שאלות חשובות:
– מה הסיפור שלך כרגע?
– אלו "תפקידים" אתה מעניק לעצמך ולאחרים בסיפור הזה?
– למה חשוב לך להמשיך להחזיק בסיפור הזה?
– איך הסיפור שלך שינה את חייך השבוע?
– איך הוא משנה את חייך ברגע זה?

סגור לתגובות.