מדריכי ספיראלת האור: " השלום הברכה ואור האהבה לך יקירה, שמחים להעביר מידע לצמיחה והתרחבות יריעת הידע האנושי, כך שתתאפשר יכולת שימוש בשטחים וכיוונים שקודם, ללא הידע, לא התאפשרו.
אכן, מדובר בנקודות מבט נוספות, המרחיבות את יריעת הבחירה, אך, לא רק בכך: בעצם מדובר בהנחה, עזיבה, הרפיה, מהשקפת עולם אחת ובנכונות להיפתח אל השקפות נוספות, כשההשקפה (התוכנה), הישנה משמשת מתמר המאפשר חיבור הבנות.
במילים פשוטות יותר נאמר, שהשפה המוכרת הופכת לכלי המתרגם הבנות חדשות. מדובר ביכולת להרפות אחיזת/שליטת, "התוכנה הישנה" ולהשתמש בה לשינוי שפה והתרחבות ידע, מתוך ידיעה והבנה שדבר אינו הולך לאיבוד. קרי, ההשקפות, הדעות, האמונות, כולן קיימות ואפשר להרפות מאחיזתן.
אין אפשר לגלות מציאות נוספת, אחרת, כל עוד לא מותרת (מלשון התרה), האחיזה במוכר ובידוע. כשכך, עם הרפיה, לאט, לאט, עומדת המציאות הקודמת בצל הבנה חדשה. זהו תהליך.
אל דאגה דורית, התהליך מואץ מאוד בעקבות חשיפת השקפות העולם השונות המתקיימות ב"כדור-לימוד" והניסיון המתמיד שלהן לשלוט ולהשתלט על חשבון אלה החוסים בצלן, גם אם הן מצהירות אחרת.
זהו תהליך של התעוררות (שאכן), כינינו "חווית האבסורד", המתרחש במלוא עוזו ושוב, ושוב, מוכיח עצמו כמשהו אמתי, לא מקרי שיעבור, כפי הנטייה האנושית המקובלת של "יהיה טוב, זה יעבור", המשמרת ומאפשרת את ההתנהלות הזו.
"חווית האבסורד" מעצימה עצמה עד שתחלחל אל לבות העם ותתאפשר מהפכה אמתית.
את מבינה דורית, מדובר במהפכה שתתאפשר בשל תחושת בגידה קשה של עם, קבוצה, כת, מצד המנהיגים שלו, בין שאלה מובילי מהפכות, כתות, מדינות, קבוצות, או דתות. דרך תחושת הבגידה, ביחד עם התפוררות מוחלטת של אמון במנהיגים ובדרכם, דרך גילוי האגו המנהל אותם, במקום טובת העם/הקבוצה, תתאפשר מהפכת תפישה והתאגדות חדשה לטובת הכלל, כדור הארץ, החי והצומח, שכבר מחלחלת בקטן.
תהליך זה מאפשר גילוי שהמציאות הקודמת, האמונה, התפישה הקודמת, נובעת מהתבוננות "חור מנעול" מסוים ו"כשחור מנעול" זה נפרץ, העולם נראה אחרת;
קרי, ההבנה, הקבלה וההכלה, שכל האמונות, הדעות, הקביעות והתפישות נובעות מנקודת מבט מסוימת וכי מנקודת מבט אחרת, אין בה דבר רלוונטי או אמתי.
ההבנה שכל ההשקפות נוצרו כתוצאה מ"חורי מנעול", רחבים ככול שיהיו, היא המפתח לשינוי מעשי.
כל עודכל דת, כת, או אמונה, נשענת על אמתותה המוחלטת והנחרצת, לא יתכן שינוי.
כל זה ברור ומובן גם למי שאוחז בדרך מסוימת. קרי, הרעיון שהאחיזה בדרך, יוצרת שביל מימוש מסוים מאוד ומונעת שבילי מימוש אפשריים אחרים, כל עוד מתקיימת אחיזה, ברורה בעולמכם לחלוטין. אך העניין הוא בקשר שבין השקפת עולם מסוימת לערך העצמי, לתחושת הביטחון הקיומי, לתחושת השייכות והמוגנות.
מכיוון שמדובר בעולם תהליכי קרי, בעולם בו ההתפתחות מתאפשרת כתוצאה מתהליך לינארי של 'עבר, הווה ועתיד', לא יתכן שינוי. תפישת הבו-זמניות כה רחוקה עדיין מכלל הציבור האנושי, כך שהאחיזה בזמן הינה הישרדותית.
זהו בהחלט תהליך של פריצת "חור מנעול". הכוונה בשינוי היא להכלת אינספור נקודות "חורי מנעול" בו-זמנית, כך שאף אחת לא תתפוס את מקומה כאמת אוניברסאלית.
"התדר ההקשרי מעגלי", תופס את מקומו; לאט ובטוח מתערבל בתדר הלינארי ומפזר אותו, דבר הגורר אחריו בלבול, חיפוש, תחושת אבדן דרך וחיפוש אחר דרך חדשה, כשהכול לטובתם העליונה של כולנו – שהרי מדובר בשינוי יקומי, בפריצת גבולות של תפישות חיים וערבובם, או נכון יותר, שיבוצן כחלק מפאזל ההגשמה.
במילים אחרות, על מנת יוגשם הפוטנציאל הטמון בכל אחד ואחד מאתנו, אנו חווים עצמנו דרך אינספור נקודות מבט בעולמות שונים ובאותו עולם; נולדים פעם עשירים, פעם עניים, פעם כגברים, פעם כנשים, בתקופה מפותחת, או ראשונית (פרימיטיבית), פעם ב"כדור לימוד" ופעם בעולמות אחרים. כך מבחינת נקודת מבט לינארית.
מנקודת מבט "הקשרית מעגלית", הכול קורה בעת ובעונה אחת, דרך ההשתקפויות של נשמה לעולמות ולתפקידים רבים, בו-זמנית, המאפשרים את מיצויה.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי