אני מביאה בפניכם תקשור מכונן בעיני, באשר לתהליך אותו אנו עוברים ונעבור בשני העשורים הבאים עלינו לטובה; המעבר מתפישת עצמנו כבני אנוש לתפישת עצמנו כ" נשמה טהורה ברואת "אנרגיית-האם" המשרתת אותה בעצם הגשמת עצמה דרך חוויה, המהווה שלוחה ישירה של הבורא, שמעולם לא ניתקה ממנו".
המדריכים אומרים בין השאר שבשנים הקרובות התקשורת הבינגלקטית מכדור הארץ תיצור מהפכה מאד, מאד, גדולה. הפיכת התפישה לתפישה של רשת חברתית, כמו פייסבוק יקומי גם טכנולוגית וגם טלפתית. אם אני בפייסבוק יקומי ויכלה להתחבר לערוצים שונים, אני יכולה לקבל המון מידע ונקודות מבט ולא מדובר על פיזור אלא על מיקוד. כלומר, מתוך הפיזור חל מיקוד. כמו התדר "ההקשרי מעגלי" שאוסף מידע מכל העולמות לרגע נתון של זמן בצורה עדכנית, מסודרת, הגיונית, שימושית בכדור הארץ.
כל התהליך מביא לכך שאני יודעת שאם אני פוגעת במישהו אחר אני פוגעת בעצם בעצמי. כל אחד מאתנו שלוחה המשרתת בכך שהיא מממשת את הפוטנציאל שלה.
יש לנו חלקים אחרים בכדור הארץ שמעוררים מודעות. יש לנו "קבוצות תפקיד" ובו זמנית להשתקפות שלנו אנחנו פועלים על הרבה מאד מישורים. הרעיון הוא שבהכרה המודעת הקשר (הפלונטר) שיצרנו יציק ויזכיר לנו.
המודעות לכוחות וליכולות שלנו הופכת להיות למשהו אמיתי, ממשי וזה קורה לכל אחד בקצב שלו. יש עדיין פער בין אמון מלא ביכולת ובין השימוש באותה היכולת. יש קודם למוסס את התבנית האנושית כתבנית יחידנית, היא קיימת אך זה לא כל מה שיש.
הנה התקשור ככתבו וכלשונו לפניכם:
מדריכים: "זו המהות הנשמתית הטהורה, האהובה והשייכת מעצם ההיות, המצויה בשרות מתמיד (אכן, בנתינה אבסולוטית), של "אנרגיית-האם" מעצם ההיות.
נשמה טהורה ברואת "אנרגיית-האם" המשרתת אותה בעצם הגשמת עצמה דרך חוויה, המהווה שלוחה ישירה של הבורא, שמעולם לא ניתקה ממנו.
המיקוד על עצמכם, כל אחד ואחד מכם, כשלוחה של הבורא, שלוחה ייחודית, כפי שכל השלוחות ייחודיות, נחוץ הלכה למעשה בהכרה המודעת, על מנת יתרחש שינוי תודעתי שיביא לשינוי ממשי הלכה למעשה על כל ארבעת הרבדים.
זהו אתגר בפני עצמו לפתח את החשיבה המודעת להיותכם שלוחה של הבורא בשליחות ייחודית להגשמת הפוטנציאל כשכל אחד מכם עושה נאמנה את תפקידו, כך תמיד.
אין "טוב" ואין "רע" אלא בעיני המסתכל וכשעיני המסתכל נפקחות מעיוורונן, אין "טוב" ואין "רע" הלכה למעשה.
ברגע שהכרה זו מחלחלת, נפרץ פתח אדיר של חמלה, קבלה והכלה המאפשר לתאי "זיכרון-ההיות" להיפתח בהכרה המודעת.
מה שאומר, שברגע שכך קורה, הזיכרון שכולנו "אחד" חלק מאחדות, חשובים באותה המידה, שליחי הבורא העושים במלאכת ההגשמה, חל מהפך למימד התשיעי = שוויון ערך, כבוד הדדי, חיים מתוך ברכה והודיה והפקת המיטב והמרב בכל רגע נתון, מכל מראה הנקרית בדרככם.
המצפן הנשמתי מעורר את המצפון האנושי ו"מיפתח הזיכרון" האנושי חובר אל זה הנשמתי, נפרצת התבנית, מתמוססת אל תוך "אוקיאנוס הידע" היקומי, האישי והקולקטיבי ושב האמון המלא בעצם ומעצם ההיות.
מדובר בתהליך הכרה מודעת על כל ארבעת הרבדים, הממס כל עיוורון והסתרה, המאפשר לזיכרון הנשמתי להפוך לחלק מהזיכרון העכשווי ואין פוגע ואין נפגע – יש "יש" בתנועה מתמדת, תם ונשלם פרק בחוויית זיכרון קטן וההפרדה נפרדה מעצמה ותבנית חדשה מתהווה בכל העולמות, כמו רשת חברתית אחת גדולה שכל היקומים מתקשרים בתוכה באמצעים רבים טכנולוגים וטלפתיים כאחד.
הוויה זו מתאפשרת ומתחזקת בעשור השנים הבאות ליתר דיוק בשני עשורים, אך כבר יוכרו הרבה קודם."