קבלתי תקשור מעניין על השחזור אותו אנו חווים .
המדריכים מסבירים איך התחיל השחזור: מראשית הדרך הנשמה מתחלקת ל'ערוצי חוויה' שאליהם מגיעות ההשתקפויות שלה. כל 'ערוץ חוויה' כזה = תוכנת חשיבה מסוימת, הנפרצת מידי פעם; בימי הביניים האמינו שהכוכבים מסתובבים סביב כדור הארץ, עד שהתגלה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש.
בסה"כ ישנם גבולות לכול תוכנה. למשל, אי אפשר לעוף בגוף פיזי. יש גבולות למה שאפשר לעשות, גם הם נפרצים היום, יש איזושהי תוכנה שברגע שנולדים אליה, אלה הגבולות. זה נועד לאפשר הגשמה דרך חוויה.
הגבולות האלה יצרו חוקים, מגבלות, וכן הלאה, שאנו ממשיכים לשחזרם מבלי לזכור שזהו בסה"כ "גבול הוויה" שאנו אמורים לרקוד בו באין גבול, בכדי לממש את הפוטנציאל שלנו באותו עולם ולא אמת אוניברסאלית.
היום מתחילים כבר לגלות שזאת לא אמת אוניברסאלית אלא האמת של כדור הארץ, וגם היא מתערערת עכשיו וניתנת לשינוי וגם נפרצת. הקוד נפרץ.
הנה התקשור אותו בחרתי להביא הפעם, באהבה רבה.
השחזור הפך לדפוס המקובע החזק ביותר עלי אדמות…
מדריכים: "זוהי עת השתחררות מדפוסי התוכנה הישנה, או שמא נאמר, עת השתחררות משלטונן של תבניות, אמנות, דעות וקביעות. עת שחרור משחזור.
השחזור הפך לדפוס המקובע החזק ביותר עלי אדמות משום שקשור עם ביטחון, היאחזות במוכר ובידוע, ועד כמה שיישמע הדבר מוזר, "מוכר וידוע" כולל גם פחדים, אמונות, חרדות, וכיוצא באלה, שהרי כל אמונה מבוססת על ניסיון מצטבר, על חוויה והוויה ועל כן הופכת "לרכושו" של רפרטואר הידע ההתנסותי.
ויתור על שחזור הוא האקט המסובך והמורכב ביותר היות והוא שזור בתוכנת האנוש כמהווה הדבק המחזיק אותה ומקבע התנהגויות, התנהלויות, אמונות, דעות וקביעות. ותרו על שחזור בתוך "אוקיינוס הידע" שלכם.
לשאלתך האילמת – התגשמות הפוטנציאל הנשמתי אינו בבחינת שחזור, אלא התהוות מתמדת, משתנה, המגשימה עצמה דרך חוויה ש""נלכדה"", (למשל וכמטאפורה), ב"קרן הארצית" שהפכה אוטונומית."
דורית: "קרן ארצית", כך מכנים המדריכים את הגלגולים האנושיים.
כשנולדים לגוף פיזי לכדור הארץ מתחברים ל"תוכנת האנוש" ולכל הזיכרונות והחוויות שאספנו, בעיקר אלה שרלוונטיים למעבר החיים הנוכחי.
לכל עולם אליו בוחרת הנשמה להיוולד, היא מתחברת לתוכנה של אותו עולם, להיסטוריה ולזיכרונות שלה בתוכו, ההופכים הרלוונטיים ביותר, מכווני הדרך, המובילים.
אם כי מבחינת הנצח הכול אשליה (כלומר אינו נצחי), להשתקפות (האישיות המתגלגלת), זו אמת לאמיתה ואין בלתה.
החיבור לזיכרונות גם יוצר שחזור. קרי, עצם החיבור לתוכנה מסוימת יכול לגרור אחריו שחזור בעולמות חומר שבהם "מיפתח הזיכרון" מצומצם, כלומר איננו זוכרים מי אנחנו מעבר לאישיות הנוכחית וכך החשיבה היא תוצאה של חוויה מצטברת.
מדריכים: "נמשיך להעביר מידע חשוב זה ונחל מראשית הדרך בעולמות חומר דחוסים, כיוון שדפוס השחזור אופייני לעולמות חומר דחוסים בהיענות האינסטינקטיבית ל"גבול ההוויה", מאפשר חיים, הגשמה דרך חוויה.
ובכן כך, ישנן אינספור "תוכנות חוויה" ביקום. (מה שאת מכנה תוכנת חשיבה, אנו מכנים "תוכנת חוויה" שהחשיבה היא תוצר ישיר שלה).
דרך תוכנות אלה מתאפשר לנשמות להגשים את הפוטנציאל שלהן כך שבאופן טבעי נוצרים "גבולות הוויה" כלליים ופרטיים המהדהדים זה לזו ודרך כך מתגלה, מתממש, הפוטנציאל.
במילים אחרות, כל נשמה הבוחרת להשתקף ל"כדור לימוד" מראש חוברת ל"גבולות הווייתו", מצוידת ב"גבול הוויה" אישי ("גבול הוויה" = תוכנית חיים = הבחירה להיוולד להורים מסוימים לעם מסוים למין מסוים בזמן מסוים וכד') התואם "כדור לימוד", שאם לא כן, לא תוכל לממש את עצמה בתוכו. על מנת יתממש הפוטנציאל דרך תוכנה נבחרת נחוצים גבולות.
אכן דורית, בכך יכולה את לתאר ולהבין את ההפרדה מ"אנרגיית האם, נשמת האם, נגזרת הבחירה", ואת ההפרדה בכלל, בשל נחיצות "גבולות הוויה" למען מימושו של הקוד הנשמתי."
דורית: אנו שוכחים כי לכול השתקפות ("תלבושת", גלגול), נחוצים גבולות התממשות חדשים ובעצם זוכרים על פי גבולות ההתממשות, לא על פי המקור.
מדריכים: "כעת, עצם קיומה של "תוכנת חוויה" יוצר הגדרות של ניתן ולא ניתן, אפשרי ובלתי אפשרי, ואם כי גבולות אלה נפרצים מידי פעם, הרי שבסה"כ נשמרים ויוצרים, (כאמור), הגדרות ההופכות לחוקי מציאות, שעם רובם אין מתווכחים היות והן הופכות ""לאמת אוניברסאלית"" שאין עליהן עוררין (על ההגדרות והחוקים).
כפי שמופיע בחוקות הדת השונות לאורך ההיסטוריה האנושית, למשל, כך יכולים אנו לתאר את התשתית ממנה צמח השחזור שבמקורו יועד להבטיח תנאי הגשמה (לפעמים זהים או דומים), דרכם יתאפשר מימושו של הקוד הנשמתי עד תום ב"תוכנת חוויה" מסוימת.
על בסיס זה נוצרו אמונות, דעות, קביעות ואמיתות שערעורן הן בבחינת "ייהרג ובל יעבור" היות ובתנאים מסוימים ניתן להסיק X ולא Y…
השחזור, אם כך, הוא כלי, יועד להוות כלי, אך כמו הגולם, נהפך על יוצרו, נאחז בקרנות המזבח שאל להרפות מהן.
אך גם זה חלק מהחוויה האנושית, המאפשר בסופו של דבר שינוי.
אך על מנת שיתאפשר שינוי, חייב להתרחש שינוי תודעה של מאסה קריטית, שיגרור אחריו שינוי תודעה קולקטיבי. כלומר, תוכנת החוויה האנושית נפתחת לתוכנות חוויה אחרות שונות ומשתנה, מה שמאפשר הרפיה."
כך הזכויות שמורות לדורית יעקובי