בחרתי הפעם להביא תקשור, מרתק ומחכים בשני חלקים. חלק אחד מובא לפניכם בזאת והחלק השני יועבר לאתר ביום חמישי בעוד שבועיים ב"חדשות ואירועים" ואתם מוזמנים לקרוא באהבה.
בנוסף, כל מי מאתנו שבחר לעשות את דרך הלמידה האישית שלו דרך החיבור "למימד התשיעי", ("שהרי השינוי בא מהפרטים" כדברי המדריכים), בחר להכיל בתוכו את כל הממדים ואת כל מיפתחי הזיכרון. במילים אחרות בחר להשיב לעצמו תחושת שוויון ערך מלא מעצם היותו ולהכיר במודע בכך שהוא חלק מהכלל והכלל חלק ממנו, שהוא חשוב באותה מידה שחשוב האחר ושדבר אינו קורה "סתם כך".
כשחשבתי איזו כותרת לתת לתקשור המובא בפניכם, עלו לי שתי כותרות מדברי המדריכים:
1. "התייחסות מגדירה אינה מאפשרת לכלים לעלות מאוקיינוס הידע"
2. "על תפיסה סובייקטיבית משרתת"
מדריכים: "השלום, הברכה, האור, האהבה, השלמות וההבנה הגדולה, ההתרחבות, היופי והכיעור, הטוב והרע; היפוכי "כדור לימוד" והחיבור ביניהם ואור האהבה, השלמות וההבנה, כאן יהושפט, עזרה וחברי ספיראלת האור מבקשים לומר לך, דורית, לראות את חייך ועצמך כשלמות כל רגע נתון, וככלל שלמות מעצם ההיות המאגדת בתוכה את כל ההיפוכים עד כי אינם נחוצים עוד.
התוכנה הישנה פועמת בעוצמת מוות, קרי, מאוימת, ולכן עולה בעוצמה. במילים אחרות, פחדים וחרדות עומדים בנפרד מתחושת ביטחון ושלמות מעצם ההיות ופוגמים בהרגשת הערך מעצם ההיות. במילים אחרות, אתם עדיין מפרידים ל"טוב" ול"רע" את החיים, את עצמכם, ומכאן שכל דבר שאתם מסווגים כ"רע" מיד מעלה מ"אוקיינוס הידע" את כלי ההגנה והמלחמה (אותו דבר…), התופסים את כל הבמה. על מנת ליצור איזון שלם עליכם להכיל את החיים הארציים על מגוון "הטוב" ו"הרע" שבהם, שבעצמכם ובכך להרפות/לשחרר, מאותו סיווג כשאין דבר "טוב" או "רע" אלא יש "יש", "יש דבר". ללא שיפוט וביקורת או כל תווית אחרת, ניתן ליצור שינוי במובן שההתייחסות הרלוונטית יכולה להישלף מ"אוקיינוס הידע", אין דבר שמפריע מבעדה. מה שעוצר את הכלים האלה מלהגיע אל המודע הן התוויות, קרי, התייחסות מגדירה "טוב", "רע", "יפה", "מכוער", "נאה", "לא נאה" וכד'.
אנו יודעים….. התרגלתם לסווג, לשים תוויות, אך השינוי כרוך בהסרתן, או יותר נכון בהכלתן וביכולת לראות שכל תווית (דעה, אמונה, קביעה), יכולה לקבל אלפי פנים שונות מאלה שהתקבעו. קרי, היפה יכול להיראות מכוער, לא מרשים, אפור, משעמם וכד' באותה נשימה.
אכן, מדובר בשחרור המוח האנושי מכבלי התוכנה החשיבתית והפתיחה שלו ל"יכול להיות אחרת". קרי, ליצירתיות המאפשרת גילוי של פנים חדשות, שונות, מגוונות הלוקחות את הפאן המתאים להן ברגע נתון מתוך כוליות (הכול), תפיסת המכלול, "תפיסה סובייקטיבית משרתת" – כך נכנה זאת כעת משום שזה בדיוק מה שזה- "תפיסה סובייקטיבית משרתת" גם אם אינכם רואים זאת עדיין. ברגע שמתאפשרת הפנמה, בזכות הוויתור על האחיזה; "זה כך או אחרת ואין בלתו", מתאפשרת חוויית הגמישות, המעבר מדבר לדבר, מעניין לעניין, מגנוט וההתמגנטות = אהבה אוניברסאלית חובקת כל, מהות הכול, מהות כולם אין איפה ואיפה. כל "יש" שהוא, משרת "יש" אחר ברגע נתון של זמן ויש לו מקום אחרת לא היה. אין דבר מתקיים אלא אם הוא משרת משהו, מישהו, דבר מה.
אין לדבר קיום ללא קיימות.
כפי שאת נוטה לומר תמיד: "אין אפשר להמציא את מה שלא נמצא", אך זה הרבה מעבר לדברים אלה שהם נכונים, אלא שאנו מבקשים להדגיש את מורכבות היקום בכל קיום, שהרי ש"האין" מגשים עצמו דרך התחלקותו, וכך כל חלק משלים עצמו דרך התחלקותו. זה הפירוש ל"לכל דבר יש מקום", ו/או אין לדבר קיום ללא קיימות. רוצים לומר, שכל התופעות באשר הן באישיות הנבחרת ב"כדור לימוד" או בכדורים אחרים וביקום בכלל לפרטי פרטים, מהווים ביטוי של "האחד", וברגע שהוכלו (מלשון הכלה), מצטרפים לשלם ממנו נוצרו מלכתחילה, והשלם (הפרט לצורך העניין כרגע), נע ביקום מתוך השלמות של אותו הרגע".
עד כאן הפעם, המשך התקשור המרתק והמחכים לדעתי, ביום חמישי בעוד שבועיים ב"חדשות ואירועים" באתר.