מפגש עם גבולות חיצוניים מאפשר שינוי

"השלום הברכה לכם אור ואהבה כאן יהושפט עזרה וחברי ספיראלת האור, שמחים להיות עמכם.

תודה על היענות, תמיד שמחים על היענות ומבקשים קודם להעברת המידע לומר לכולכן ללא יוצא מהכלל.

כולכן ללא יוצא מהכלל פרצתן את גבולות התוכנה המוגנות, השמורות, היצוקות. אצל אף אחת מכן התוכנה איננה מצויה יותר. באיזשהו מקום חשוך שאין נגישות אליו. אצל כולכן ללא יוצא מהכלל השמש מאירה על המנגנון האנושי. בו זמנית אתן חלק ממנו, בו זמנית זה משחק, מגרש משחקים, מגרש אימון, וזו בעצם מהותה של השלמת המעגל. ברגע שהאשליה מוארת היא יכולה להתפוגג. כל עוד האשליה נחשבת כאמת אוניברסלית חובקת כל, אין שום סיכוי שיחול בה שינוי מחוץ לגבולות עצמה.

השינוי הפעם הוא מפגש עם גבולות חיצוניים, אותו מפגש המאפשר שינוי בתוך התוכנה עצמה. לא עוד שחזור! לא עוד גילוי של אפשרויות שעוד לא התגלו בתוך מבנה קיים אלא, גילוי של אפשרויות הנמצאות מחוץ למבנה בכל שטחי החיים בכל הרבדים המאפשרות למבנה להשתנות.

לכן גם אם וכאשר עדיין אתן מוצאות את עצמכן לרגעים שבויות במבנה דענה שהשבי הזה הוא המאפשר להאיר את האור במקומות ""החשוכים"" ביותר ולעזור להם לשוב ולהתחבר, לחבור אל כל שאר האפשרויות כך שאף אחת מהן לא תהא יותר חזקה, חשובה  ומשמעותית מהאחרת.

אתן מבינות איך נוצר שוויון ערך? בדיוק בכך שתבניות הכי מוגנות, בכספות הכי, הכי, שמורות נפרצות ותוכנן הופך להיות תוכן הכלל. ובעצם, אין משמעות לעצב כזה יותר מאשר לעצב אחר. כפי שאומרים אתם בעולמכם שעצב פרידה הרבה יותר גדול מאדם צעיר  מאדם מבוגר. קשקוש, מה הקשר? עצב הפרידה קיים בתוכנה השמורה והמוגנת ואיננו קיים כשהיא נפרצת. ישנה התרחקות, ישנו שינוי. ישנה תגובה או היענות לשינוי אבל לא אבל ולא עצב.

אם אתן רוצות אולי מעט עצב כלומר, מדובר בשינוי פרופורציונאלי שלא היה כדוגמתו ב"כדור לימוד" וגם לא יהיה מפני שהתוכנה החדשה שנוצרת היא תוכנה המרושתת באין ספור תוכנות אחרות ביקום כפי שכל אחת מכן אחת יחידה ומיוחדת בעלת מבנה, צופן איכותי ואישי ויחד עם זאת היא מהווה חלק מהכלל כך גם תוכנות החוויה או ההתממשות או ההתגשמות בכל היקום.

כל תוכנה צופן מיוחד לה אחת יחידה ומיוחדת חלק מהכלל, איננה אמת אוניברסלית היא בסך הכל קרקע המאפשרת, דרך גבולות ההוויה שלה, לכל אחת מאתנו, אם וכאשר אנו בוחרים להתגלם בתוכה, אפשרות להתממש, אפשרות להיזון. הגשמה דרך חוויה פירושה  הזנה. הקוד הנשמתי מזין את עצמו דרך ההגשמה, ההתנסויות והחוויות שלו.

מבקשים אנו לגלות לכם סוד; אין מזון "רע" כפי שאין מזון "טוב" יש מזון! הכל הזנה.

כשאתן יכולות להתחיל להתבונן בהזנה שקיימת בכל דבר ועניין, כל החומות של הביקורת והשיפוט פשוט יתמוססו – אין להם ערך הן מאבדות את הערך וכך נוצר שוויון ערך.

בוודאי ישמע הדבר קלישאה כשנאמר שהכל משחק, אך זו האמת. משחק ההגשמה, החוויה וההתממשות. הזדמנות בלתי רגילה, ברכה, שבלעדיה לא תהייה הזנה ולכן לא אחת אמרנו שהגשמה דרך חוויה היא הישרדותית בסיסית. הייחוד שלכם מגשים עצמו דרך חוויה  על פי גבולות ההוויה הראשיתיים שהם המצע היוצר אין ספור הצגות תיאטרון, אין ספור תפקידים באין ספור עולמות באין ספור צורות בו זמנית. גם היצירה הזו ברת שינוי ומה שקורה לכן היום הוא שאתן כותבות מחזה חדש לא על בסיס המחזה הישן.

ואם בסוגיה גרעינית עסקינן, הרי שהמחזה החדש מתחיל בהכרה ש"סוגיה גרעינית" היא דעה, קביעה, אמונה, צריבה, תשתית ההצגה שמוצתה עד תום. לא נשאר אפילו פירור אחד של גילוי חדש ועל כן הסוגיה הגרעינית הופכת לשביל שכוסה שנפרש עליו מעבה ואין עליו מעבר נוסף. את השליחות והתפקיד הזה כל אחת מכן לקחה על עצמה לפרוש את המעבה וליצור תבנית חשיבה חדשה, גבול הוויה חדש, כדי שהבימאי והשחקן יוכלו ליצור מגרשי משחקים חדשים.

סגור לתגובות.