חלק ד' ואחרון על "תוכנת הביניים"
להלן הסבר עם כמה תקשורים ממדריכי "ספיראלת האור" כפי שהועברו על ידי, על "שלבי הביניים" כחלק מהשינוי המתחולל בכדור הארץ במעבר מתוכנה ישנה לחדשה.
כשהמדריכים הזכירו "תוכנת ביניים" שנוצרת, כחלק מהשינוי המתחולל בכדור הארץ בכלל ובמישור האישי בפרט, הם דיברו על הטרנספורמציה שאנו עושים, על המהפך שאנו עושים, כל אחד בדרכו, על ההסבה מהתוכנה הישנה ל"תוכנת הביניים" שמכילה את כל "הטוב" ואת כל "הרע", מה שמאפשר לנו לעמוד שוב בגובה העיניים אל מול העולם ממקום של הכלה וקבלה. "תוכנת הביניים" מורכבת מתבניות ישנות וחדשות, מהבנות ותובנות חדשות, כשדברים מסוימים כבר שחררנו ובדברים אחרים אנו עוד אוחזים. המדריכים שאלו אותי אם אני מודעת לעוצמה הבלתי רגילה שבהכלת כל "הטוב והרע" בתוכנו, ביכולת לעמוד בגובה העיניים אל מול העולם מבלי להתבייש בדבר, מבלי שיש צורך בהתנשאות, מתוך אותנטיות, יושרה, ישירות ואינטימיות עם עצמנו ועם הסובב. האמת, התרגשתי מעצם הרעיון והיכולת! הנה דבריהם:
על "תוכנת הביניים"
מדריכים: "השלום והברכה, האור הזורח באהבה אולטימטיבית לך יקרה, אכן אנו "ספיראלת האור" כולנו עימך, עם יהושפט ועזרה.
בדרך השינוי וההשתנות נעשה מהפך אדיר ממקום התוכנה הישנה, ל"תוכנת הביניים", המכילה את כול ה"טוב" ואת כול ה"רע" ועומדים אתם שוב, מלאי כול ועוצמה, בפשטות, בגובה העיניים, אל מול העולם המשקף את כול מישורי התודעה, מתוך מקום של קבלה והכלה.
האם מודעת את לעוצמת דורות זו, המאפשרת השלמת מעגל אנושי משום הכלתה של התוכנה הישנה?
נוצרת פניות לפתיחת עידן חדש, הנושא בחובו את הישן כפניני ידע, התנסות וחוויה, שהשלים עצמו ומהווה קרקע פורייה לתנובות חדשות. נקודה.
במהלך חדש זה אין שאלות, רק תשובות. אין על כן חששות, דאגות. מתקיימת יצירה מתמדת של מציאות ההווה ומתהווה. אכן, "שלם פירושו משלים את עצמו כל הזמן". זה המוטו של הלידה החדשה שלך ושל אחרים.
כתשובה לשאלתך, דורית, זהו מעבר להשתנות מתמדת, וזו הוויה של מעגליות, או נכון יותר לומר, ספיראליות מתמדת. הספיראלה נעה כל העת, מתרחבת, אוספת, מתכנסת, משנה ומשווה צורה; חלק מהפעימה היקומית בקיום.
שימו בלבכם את המשפט – "שלם פירושו משלים את עצמו כל הזמן" – ולנגד עיניכם והבינו מהלך חדש.
באשר ל"מישור הביניים", הנוצר בין תוכנת "כדור לימוד" לתוכנת יקום ובכן, ניתן לך דימוי של רשת פועמת ששורשיה בכדור הארץ, אך היא כבר מוציאה ניצנים של אור המתקשרים אל מחוצה לו. חלקם כבר ממש גבוהים, חלקם פורחים, ובכך מביאים מראות מחוץ ומעבר ל"כדור לימוד", ממערכת השמש ואפילו מעבר לה. ככל שיגדלו הניצנים ויפרחו, כך תיווצר (וכבר נוצרת), רשת חדשה, שונה לחלוטין בדחיסותה, בצבעיה ובצורתה, עד שלאט לאט ייווצר חיבור, או נכון יותר, עולם חדש המכיל את "כדור הלימוד" עם תוכנת היקום.
כמו שאת יכולה לומר שבעברך ב"כדור לימוד" למדת בצורה מסוימת, התלבשת בצורה מסוימת, התנהגת בצורה מסוימת והיום זה שונה.
את המעבר בין הכלת תוכנת האנוש לתוכנת היקום, או ההוויה נכון יותר, אנו מכנים "תוכנת ביניים" או "מישור ביניים", בו מתערבלים דפוסי התוכנה הישנה עם חידושים. כלומר, התערבלות של חוטי מחשבה, נקודות מבט, לעתים שונות, זרות, לעתים סותרות, לעתים מתחברות. ככל שגדלים החיבורים, פירוש דבר שרשת החיבור התאחדה, כפי שיכולה את לשים לב שבדברים מסוימים חל שינוי עצום בגישה ובהתייחסות, קרי, השתנתה התוכנה, ובדברים אחרים עדיין לא."
בתחילת הדרך חלק מהתהליכים קשורים בגילוי ושחרור מתוך הכלה וקבלה של הפרדיגמה הישנה. מאוד קשה לנו לקבל את הפרדיגמה החדשה, כול עוד לא שחררנו את אחיזתנו בישנה. עלינו להבין שהפרדיגמה הישנה זה לא כל העולם ואחר כך לגשר בין שתי הפרדיגמות. אנחנו לא מוותרים לגמרי על הפרדיגמה הישנה, היא עדיין שלטת בעולם ומכאן שנחוצה לנו, אך מקומה על במת החיים משתנה מקדמת הבמה ומרכזה, לאחורי הקלעים. מתרחש תהליך, אנחנו בעולם תהליכי. הרבה דברים סגרנו והחבאנו מעצמנו ומהעולם לאורך הדרך, כי "זה לא יאה ולא בסדר" וכן הלאה, ואנחנו הכי פחות מקבלים את התכונות שאנחנו לא אוהבים. בתהליך הזה של פיתוח מודעות אנחנו מגלים את עצמנו. קודם כל לומדים צניעות. לומדים לקבל את עצמנו גם אם אנחנו כועסים ולא נחמדים לפעמים, זה הכל בסדר, זה חלק מהאנוש. ככל שהמודעות הזאת יותר מופנמת בתוכנו, אנחנו פחות כועסים ופחות ביקורתיים.
יהושפט השווה את תהליך המודעות לתהליך העיכול. הוא אומר: "כשאתם אוכלים ונהנים מהאוכל = מקבלים, הוא עובר את תהליך העיכול שלו בזמן המתאים. העודפים שאינם רלוונטיים יוצאים בצורה של צואה, שתן, הזעה. כשאתם לא יכולים לקבל דברים, קורה אחד משניים : הם יוצאים מיד או שהם נתקעים".
כלומר, עצירות ושלשול קשורים עם חוסר היכולת שלנו לקבל דברים. או שאנחנו רוצים לדחות אותם מעלינו או מחזיקים בהם ולא מרפים.
הדבר הפשוט ביותר בכל תהליך המודעות הוא לקבל. לקבל את זה שקשה לי ורע לי עכשיו, שאני לא חושב כמו כולם, לקבל כל רגע נתון כמות שהוא. זה כמו לאכול את האוכל, ליהנות ממנו ולאפשר לו להתעכל, לקבל!
המדריכים דברו על ההבדל בין קבלה והסכמה. לא צריך להסכים אך תמיד ניתן לקבל (מצב, אדם, עניין כ"כזה"). תהליך המודעות הוא כאמור כמו תהליך העיכול. בסה"כ צריך להרשות לעצמנו לקבל. עכשיו אני בוכה, אז לאפשר לעצמי לבכות מכל הלב והנשמה. עכשיו אני צוחקת, נהנית מכל הלב והנשמה. אני כל הזמן כאן ועכשיו .