לא ניתן להרחיב מודעות אם אין בסיס שיקלוט אותה, בדיוק כפי שלא ניתן לזרוע זרע באדמת בור ולצפות שהוא יגדל. יש צורך ליצור הרחבה, "מסגרת התייחסות", כך שייווצרו נקודות השקה, שהמוח האנושי יוכל לקלוט עוד מידע ולהכיל אותו.
אני מציעה לתלמידיי לחזור לתקשורים שניתנו להם, אפילו לפני שנים, משום שכאשר חוזרים על מידע, איננו באותו המקום שהיינו כשקיבלנו אותו בפעם הראשונה וכבר נוצרה מסגרת התייחסות, המאפשרת להמשיך לעבד את הקרקע ועל הבסיס הזה נופלים "אסימונים" חדשים, תובנות חדשות.
למשל, מידע על מדריכים מגיע בשלב מוקדם ב"קורס לפיתוח ויישום מודעות רוחנית ותקשור" מסיבות רבות היות וברגע שאנו מודעים למדריכים שלנו, ואין זה משנה באם אנו קולטים או לא קולטים אותם, זה כמו להתחבר שקע לתקע, לנכון ומדויק עבורנו. מעצם זה שהמידע בא למודעות ההכרתית, גם אם איננו מבינים עדיין את מהות החיבור אליהם, נוצרת מסגרת התייחסות, כבסיס לידע נוסף.
אתן דוגמה מהחוויה האישית שלי למסגרת התייחסות: בסיס התקשור שלי השתנה ומתרחב עם השנים. בתחילת דרכי כמתקשרת הופיע מדריך חתיך שכינה עצמו יהושפט. אחרי כשנתיים שהתאמנתי בקבלת מידע ממנו הופיע מדריך נוסף שכינה עצמו עזרה.
אחרי עוד כמה שנים שיהושפט ועזרה העבירו מידע לסירוגין, הם התחילו לדבר כדוברים של קבוצה שלמה, קבוצת הנשמות האחיות, שהבנתי שגם אני חלק ממנה. פעם הדובר היה עזרה ופעם יהושפט.
כך עם הזמן הבנתי שכאשר יהושפט ועזרה מדברים על חברי "ספיראלת האור", שגם אני חלק ממנה, והם מדברים בקול אחד, זה מהווה כמו אסופה של נקודות מבט של כל הקבוצה, כשהניסיון המצטבר שלי הוא גם חלק מספריית הידע של הקבוצה. כך נכון לגבי כל קבוצת נשמות שאנו חלק ממנה, אלא שהמודעות לכך אינה מצויה בזיכרון האנושי עד שאנו מעוררים אותה .
אחרי עוד זמן, הבנתי שמעכשיו המדריכים יעבירו דרכי מידע כ"ספיראלת האור", שם כינוי לקבוצת הנשמות האחיות שהמדריכים ואני חלק ממנה. במילים אחרות, יכולת הקליטה שלי התרחבה לכדי יכולת לקלוט בו זמנית את הקבוצה כישות אחת.
עם השנים, הבנתי שהכל נמצא בתנועה מתמדת של השתקפות המאפשרת לכל גרעין נשמה כמו גם לכל קבוצה להגשים את הפוטנציאל שלה. קבוצת הנשמות שמכנה עצמה "ספיראלת האור" משתקפת בהמון עולמות; יש קבוצה בפליאדות, בסייטה רטיקה, באוריון ויש עוד השתקפויות שלה בכל מיני מקומות ביקום. בדיוק כמו שהאינדיבידואל העצמאי שלנו שנולד בפעם הראשונה קרי, נברא, הופך לבורא של עצמו בכך שהוא משתקף, מתגלגל, בהרבה מאד עולמות על מנת למצות את הפוטנציאל, כך גם כל קבוצת נשמות שהמדריכים מכנים "נשמת אם", משתקפת בהרבה מקומות ביקום בו זמנית, כקבוצות חוויה.
האימון בתקשור איפשר לי להרחיב את "מסגרת ההתייחסות" שלי. הבנתי שאני רואה בכל פעם מה שאני רואה ובכל פעם שאני מוכנה לפתוח את אופקי התקשור שלי, מתחברים לי יותר מחלקי הפאזל היקומי והקיומי שיוצרים קרקע של שפה ותפישה חדשה, המשפיעה על כל הסובב, מפעילה, פורטת, על עוד מייתרים שקודם היו נסתרים.
מתישהו המוח האנושי שלי הבין שאני מחוברת 24/7 365 יום שנה ושאני חלק מהם והם חלק ממני מבלי שהם מתערבים בחיים שלנו והתחושה היא שאני מקושרת, מחוברת ומחוזקת.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי