הפעם ברצוני להביא רעיון שהמדריכים כינו "גבול הוויה", שפירושו שעצם הקוד הנשמתי, (הניצוץ, הנשמה), הוא גבול. כל בחירת נשמה לגלגול, היא גבול, מסגרת המאפשרת להוות/לחיות בעולם מסוים, כשהמטרה של כולנו היא מימוש הפוטנציאל הנשמתי הלכה למעשה, דרך גבולות אלה.
"גבול הוויה" לחיים הנוכחיים = המין הנבחר, העם, המדינה, הדת, ההורים, הסביבה, האירועים, שכולם מהווים קרקע ורקע למימוש האישיות הנבחרת.
ניקח לדוגמה את מטפורת השמש הזורחת בו זמנית עם המון קרניים לכל העולמות, כהקבלה ל"גבול ההוויה" הנשמתי ו"גבולות ההוויה המשניים" של גלגוליה. כל קרן היא דוגמה לגלגול ו"גבול הוויה" שבלעדיו אין מתאפשר מימוש.
אם כך, לכל אחד מאתנו מעצם היותו, גבולות האישיות הנבחרת, המאפשרים מימוש וממגנטים מעצם היותם אנשים, אירועים ומצבים המתחככים בגבול זה ומאפשרים את מיצויו. לעיתים החיכוך נעים ולעיתים ממש לא.
כך או כך, אנו חווים את עצמנו דרך המפגש עם "גבולות הוויה" אחרים שלומדים מאתנו באותה המידה.
נקודה לחשיבה: אנו מוגנים מעצם היותנו וכל חיכוך של "גבול ההוויה" האישי עם גבולות אחרים מאפשר צמיחה, התפתחות, התקדמות ולמידה.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי