כל מי שבחר לשנות את תפישת עולמו באמת על כל ארבעת הרבדים; פיסית, רגשית, מנטאלית ורוחנית, בחר ליצור משהו חדש, אחר, שעוד לא היה בכדור הארץ.
על מנת כך אנו עוברים תהליך מאד מאתגר של ויתור על האגו האנושי וחיבור לזיכרון שכל אחד מאתנו ניצוץ אלוה ממעל ב"תלבושת" אנושית. ה"תלבושת" איננה "אני" "אני" זהו הנשמה/ הניצוץ. בחרנו להיפרד מהשיוך לאגו המנתק אותנו מעצמנו ומאנשים אחרים, שמביא אותנו להאמין שאם יהיו לנו תעודות כאלה ואחרות, כסף ומעמד נהייה שווים יותר, יאהבו אותנו יותר. במקום זאת להתחבר לתפישה שאנו שייכים מעצם היותנו, בורא עולם הוא בתוכנו, אנו חלק ממנו. תפישה שונה מבחינת ההתנהלות וההתנהגות מהמקובלים.
מה שהמדריכים מלמדים אותנו במשך השנים לבין מה שמקובל, הוא בכך שמדובר בחזרה להרגשה שכל אחד מאתנו ניצוץ אלוה ממעל ב"תלבושת אנושית" כזו או אחרת.
במהות הבסיסית אם אני פוגעת במישהו אני פוגעת בעצמי משום שאנו נובעים מאחדות. כל אחד מאתנו הוא קרן מהשמש של הבורא ומתקיימת מערכת יחסי גומלין מתמידה, (בין שאנו מודעים לכך ובין שלא), בין הבורא לנברא כשהנברא הופך להיות בורא מאחר והמטרה היא מיצוי הפוטנציאל של הבורא דרך כל הנברא.
כפי שהגוף הפיסי אינו יכול להתקיים ללא מזון כך גם הנשמה אינה יכולה להתקיים בלי החוויות שלה, בלי המיצוי שלה את עצמה.
המיצוי של הנשמה מתקיים בכל מיני דרכים "ותלבושות" אך במהותה היא נשמה טהורה מה שאומר שאיש אינו יותר וגם לא פחות מאף אחד.
הדרך מאד מאתגרת כי בכך מוותרים על כל "הקבים" שאספנו לאורך הדרך. זוהי תפישה שיש בה אחריות אישית; על האושר שלי, על הדרך שלי, על היחסים שלי ועוד. תפישה המתחברת לרעיון שאני = אנחנו ואני הוא ביטוי של ה"אנחנו" אחד יחיד ומיוחד אין כמוהו. השיבה לתחושה של שוויון ערך אמיתי מעצם ההפנמה של הידיעה הזו על כל ארבעת הרבדים.
זהו שינוי שאף פעם לא היה בכדור הארץ. בכדי ששינוי זה יתרחש יש צורך בפתיחה של מיפתח הזיכרון.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי.