ראשית, לפני שאמשיך בתהליך ברצוני להדגיש שוב, שהאפקטיביות שלו קשורה קשר הדוק עם המוכנות של האדם ללכת פנימה באמת, על מנת להגיע לשורש של מה שמטריד אותו, לגלות את האמונות שמחזיקות את העכבה, הפחד, החרדה, האיום וכדומה. קרי, לגלות את נקודת ההתחלה ממנה צמחו, כאב מסוים, עכבה מסוימת, דעה מסוימת וכו', שעדיין עומדים "כשומרי סף" ומונעים מאתנו את ביטוי הפוטנציאל, שמחת חיים, האומץ להתנסות וכדומה.
מלכתחילה אנו בוחרים דבר אחד ספציפי, קרי, עכבה מסוימת, משהו שמעצבן או מרגיז, מעכב, אתו אנו מתחילים את התהליך. מניסיוני כל מה שבוחרים מוביל אותנו למטרה.
את התהליך אני עושה עם עצמי ו/או עם אנשים שאני יכולה לסמוך על בשלותם לעבור אותו. זה לא משחק! התהליכים נחוצים על מנת שתת המודע ישחרר מתוכו את גורם הקושי. הרבה פעמים בתחילת התנסות משתחררים מיני דברים שצפים ועולים,אך בדרך כלל לא מגיעים מיד למקור, היות שההגעה למקור קשורה בנכונות לשחרר דפוסים מעכבים ולוותר על הרווח שבהם.
בעצמי התנסיתי בכמה דרכים (הקרויות בשמות שונים כשחזור גלגולים, הסרת דפוסים מעכבים, מאסה עיקשת וכדומה). באחת ההתנסויות בשיטה מסוימת (אותה לא אציין כאן), חוויתי שעור חשוב. את התהליך עשיתי כאדם הנמצא שנים ארוכות בתהליך של מודעות, עם הרבה ניסיון וכמתקשרת.המאסטר עצמו העביר אותי את התהליך אך, מבחינת לוח הזמנים שלו, לא משנה באיזה מצב אתה נמצא, אתה ""מסיים"" כשנגמר הזמן. מבחינתי זה היה קשה. המזל הוא שעם כל זה שהסתובבתי כאריה בסוגר ידעתי מה לעשות, לא הלכתי לאיבוד, אך אני חוששת שאדם שלחלוטין לא פגש בדברים האלה אף פעם, יכול להתפרק. אני הייתי על הסף, כי נשארתי באיזשהו מקום עם רגשות אשם, עם כעס, עם התנגדות. כהרגלי בקודש אני מתבוננת על הדברים ממקום של למידה משכילה, של רווח ולמדתי מזה שיעור מאוד, מאוד חשוב; זה חיזק לי מה שכבר הבנתי באיזה שהוא מקום;
א. שלא ניגשים לעבור תהליך של כניסה פנימה אלא אם כן קיימת בשלות לכך.
ב. שחשוב לבדוק עם האדם כיצד הוא מרגיש, אם התהליך הסתיים מבחינתו לאותו רגע. בנוסף, עלינו להיות ערים/רגישים, לדעת אם יש להוביל אותו הלאה באם הוא נגע בסימפטום או בשורש.
ג. שחובה לסגור מעגל לאותה פגישה.
המטרה היא להגיע לשורש של מתי בפעם הראשונה הרגשנו את התחושה הזאת, או חשבנו על עצמנו את מה שאנו חושבים. כלומר, לא משנה כל סיפור המעשה, מה שמשנה זו הפואנטה ועם מה יצאנו מכדור הארץ. את המסקנות עמן יצאנו מכדור הארץ, נמשיך לשחזר עד שנגיע למסקנות אחרות, מה שיכול לקחת גלגולים רבים. עד אז, אנו משחזרים אותן גלגול אחרי גלגול. כל מהשהחלטנו על עצמנו, יהווה מקור להשלכות, הוכחות והצדקות. ההוכחות לאמונות שלנו הן אלה הגורמות לנו להחזיק בהן. ברגע שאמונה מוכיחה את עצמה כלא נכונה ולא נחוצה מבחינתנו, היא נעלמת.
האמונות, הדעות, הקביעות, המסקנות, החרדות, הפחדים, ממשיכים לנהל אותנו כי יש לנו המון הוכחות לנכונותן. למשל, שהאנשים מסוכנים, שהעולם מסוכן, שאנשים רמאים, שאי אפשר לסמוך על אף אחד, וכן הלאה.
כלומר, להגיע לשורש, יכול להיות כרוך בתהליך שבו אנו עוברים את כל ההוכחות שייצרנו לאורך הדרך, המצדיקות את האמונה בה בחרנו.
את זאת יש לקחת בחשבון לפני שנכנסים לתהליך, ללמוד להבחין "בהוכחות" לאמונה המגבילה ולאפשר לאדם, תוך כדי תהליך, לשחרר אותה ולייצר אמונה אחרת הרלוונטית לזמן ומקום עבורו.
זהו תהליך מורכב, עדין מאד המצריך הקשבה בלי גבול.