גלי אלפא שוטפים ומתקבעים בכדור הארץ. הם מחליפים את גלי הביתא מבחינת הנוכחות שלהם בשטח, והכלי שהופך להיות כלי שימושי זה הדמיון. האינטואיציה שרוכבת על הדמיון דולה את המידע מה"ספריות" שלנו. המעבר אומר התעוררות של תאי זיכרון פנימיים לגבי עוד אפשרויות, לגבי עוד מציאויות, לגבי הבנות ותובנות נוספות. זה כבר לא "ככה זה", אלא: "אולי יש דרכים ושיטות אחרות". הרבה מאד אנשים מחפשים דרכים אחרות, עבודה אחרת, מקצוע אחר, מקום מגורים אחר, משהו שיאפשר להם למצות יותר ממה שהוא. גלי אלפא מאפשרים לנו להוציא הרבה יותר מעצמנו, מאפשרים לנו להיות במודעות יותר גדולה. גם אלה שלא מפתחים מודעות, המודעות שלהם עולה. הסקרנות עולה, השאלות עולות, דברים שהיו מוחלטים כבר אינם מוחלטים, והדמיון הוא הכלי שמתחיל לתפוס אחיזה ולהיות הכלי שלנו במקום ההחלטות התבניתיות האנושיות של מה הגיוני ומה לא הגיוני. הדמיון מאפשר לנו לעשות חיבור בין המוח הנשמתי למוח האנושי, הוא מאפשר לנו להבין שיש מציאויות אחרות וצורות חיים אחרות, שיש תובנות והבנות אחרות. הוא מאפשר לנו להתחבר לספרייה שלנו ולספריות אחרות.
בקורס אנו מגלים את הדמיון והיכולת להשתמש בו. לכולנו יש דמיון עשיר אלא שאיננו מחוברים לזה בדרך כלל מפחד. אנו מחוברים לתבניות האנושיות, למחשבה האנושית של מה הגיוני ומה לא הגיוני.
הדמיון הוא כלי המאפשר לנו לפרוץ גבולות, לגלות עולמות חדשים, מאפשר לנו לראות את המדריכים, לדבר עם נשמות, מאפשר לנו להבין הבנות שמעבר לזמן ומקום, להגיע להיגיון של הגלגול הנוכחי, להיגיון של הבחירות הנוכחיות ולקשר שלהן עם ההיסטוריה.
הדמיון הוא הכלי שמאפשר לנו להתחבר לכישורים, לכישרונות, ליצירתיות שלנו. הוא מאפשר לנו להתחבר לכל התדרים שלנו. הדמיון יכול לעזור לנו לחבר את התדרים שלנו לכאן ועכשיו. קיבלנו מהמדריכים כל מיני סמלים ודימויים כדי שהדמיון יחבר אותם לכאן ועכשיו. כשהדמיון מחבר אותנו לכאן ועכשיו זה הופך להיות ממשי בשבילנו. אי אפשר לחיות בלי הדמיון, זה כמו לסתום למישהו את האף ואת הפה כך שהוא לא יכול לנשום.
אנשים שנמצאים בדיכאון קשה, הדמיון שלהם נחסם. הם כאילו נמצאים בביצה של דיכאון ושום דבר לא מעניין אותם, שום דבר לא מרגש ומשמח אותם, שום דבר לא מזיז להם. אנשים כאלה הולכים ונגמרים גם פיזית. כשהדמיון לא עובד אין הזנה. ההזנה שלנו בגוף באה דרך הדמיון. הדמיון פועל דרך החושים הפיזיים. אנחנו יכולים להריח ריח על- חושי ולראות דברים בעיניים הלא פיזיות שלנו. כל מה שאנחנו רואים שהוא על- פיזי, זה דמיון. כל מה שהתפתח בעולם הגשמי נוצר בעקבות הדמיון. הטלפונים, האינטרנט.
ז'ול וורן כתב לפני כמאתיים שנה על הצוללת. הוא כתב את הסיפורים שלו מהדמיון. זה הדמיון שלו שזכר עולמות אחרים ואפשרויות אחרות. כל הזמן יורד בלי סוף מידע מהפליאדות. הפליאדות הם חלק מהקטליזאטורים המאוד מאוד גדולים של התפתחות הרפואה המשלימה, של פסיכולוגיה. אנשי סיריוס הם קטליזאטורים ענקיים לשינוי תודעה.
לנו יש חלקים במקומות האלה, ואנו מביאים את הידע דרך הדמיון לכדור הארץ.
אחד הדברים שאני מנסה להסביר לאנשים זה את הרעיון שחשוב ללמוד דרך הבנה של כל מיני נושאים וכך לאפשר את הרחבת הספיראלה שקולטת עוד ועוד אפשרויות היא זאת שמרחיבה את יכולת השימוש בדמיון, מחברת אותנו לאינספור אפשרויות ובסופו של דבר מרחיבה את רפרטואר היכולות שלנו. כשמתעורר הזיכרון הפנימי אנו יודעים ומודעים להרבה יותר אפשרויות, יכולות, כוחות, דברים, מעזים לעשות כל מיני דברים שלא העזנו לעשות קודם, רואים את עצמנו בצורה אחרת. זה תהליך.
ההיגיון האנושי הוא כאילו החיץ בין הידע שמעבר לתפיסה האנושית של "חור המנעול" אל "חור המנעול".
הביטוי "חור מנעול" בא להצביע על קיומו גבול ראיה\ הבנה, הכלה וכו'. כלומר, גם כדי להראות שהראייה מצומצמת וגם להדגיש את הקטע של הגבול. ההיגיון הוא הגבול והוא מאוד חשוב, אלא שעליו להפוך לכלי במקום לשליט. כלי להסתדר בחיים עלי אדמות, לדעת איך להתארגן, איך ללכת על שתי רגליים.
כל מה שקשור למסע האנושי נמצא "בחור המנעול" הזה, אותו אנו מרחיבים כעת. ככול שאנחנו יודעים להסתדר בכדור הארץ בלי להיות נעולים יותר על תפיסות, אמונות, קביעות לגבי עצמנו ולגבי החיים, מתוך ההבנה שאנו יצור רוחני במסע אנושי, הוא מתרחב. זה הבדל עצום מאשר להיות בתודעה של יצור אנושי במסע רוחני.
דורית יעקובי – אסטרולוגיה, נומרולוגיה ותקשור