אני רוצה לדבר על הרציונל של תקשורי סיוע אחד לשני בקבוצה. אך דבר אחד חשוב לפני הכול: אנחנו מביאים רק דברים שלנו אלא אם כן קיבלנו רשות מהאדם לשאול שאלה ולקבל תשובה, בקבוצה.
השימוש בתקשור נעשה על מנת נוכל לסייע לאנשים אחרים ולעצמנו. בעיני זהו אחד האימונים החשובים והמשמעותיים מכמה בחינות:
א. אימון בתקשור דרך כתיבה מדיטטיבית.
ב. אימון בשאילת שאלות שיובילו לתשובות.
ג. עזרה הדדית.
אימון בתקשור – כשמישהו מעלה איזשהו קושי או בעיה, בין שזה נוגע לו ובין שזה נוגע לאחר שיש לו איתו איזשהו עניין כמו, קושי עם ילד, קושי בחיי נישואין, קושי בעבודה, עם עצמנו וכדומה, מבקשים ממנו לנסח שאלה, או להציב את הקושי על מנת נוכל לסייע לו לקבל תשובה. על פי השאלה ששואלים מקבלים תשובה ולכן כה חשוב לדעת לנסח אותה. בדרך כלל לא מקבלים תשובה על משהו שלא שואלים, אלא אם כן מישהו באים אלינו לייעוץ ויש לנו שעה, שעתיים כדי לדלות את כל המידע האפשרי לגבי הסוגיה הספציפית והוא משתף פעולה. יש אנשים המסתירים מידע אם מעצמם ואם מהזולת מכול מיני סיבות ושואלים שאלות "על יד", מסביב ולא מעזים לשאול ישירות על מה שבאמת מטריד, מפחיד וכיוצא בזה. בקבוצה אנו מתאמנים בקבלת תשובות ספציפיות שישרתו את האדם ויעזרו לו ברגע נתון של זמן. חשוב מאוד למקד את השאלה הספציפית, לדעת מה השני רוצה לשאול ולעזור לו לשאול את השאלה כדי שהוא יקבל את התשובה. פעמים קרה שהתפלאתי על כך שאנשים שאלו שאלה והמדריכים נתנו תשובה שנשמעה לי לא קשורה לחלוטין לשאלה. הסתבר שמתחת היה משהו לגמרי אחר מהכיסוי העליון. הרבה פעמים מתחת לשאלה מסתתרות שאלות אחרות. זה יכול לקרות משום שהאדם חושש לומר, או כשהאדם איננו מודע לשאלות שמתחת לפני השטח, או שמאיזו שהיא סיבה האדם לא רוצה לגלות יותר מדי עובדות, או מפחד לקבל אישור על משהו שהוא הרגיש. יש הרבה סיבות לכך שאנשים לא שואלים באופן ישיר את השאלות.
התשובות הכי מלאות ואמיתיות מגיעות כששמים את הדברים על השולחן. כשאנשים גלויים ושואלים את המדריכים בצורה גלויה ואומרים מה יש, המדריכים מרחיבים, מעמיקים, מסבירים הרבה יותר.
בקבוצה, איננו נכנסים לתקשורים של שעה, שעתיים כבייעוץ אישי, לא זה המקום. אחרי שניסחנו שאלה אנו בודקים אם היא מתאימה לשואל. על השאלה להיות מקובלת על מי ששאל ואז כולנו כותבים את התשובה בתקשור בשתי רמות: קודם כותבים את הדעה האישית שלנו לגבי הדברים, ואחר כך מבקשים מידע מהמדריכים, או פותחים את עצמנו לקבלת מידע מעבר למה שלמוח שלנו יש להגיד.
אחד הדברים שאני רוצה לאמן אתכם בזה זה לכתוב את מה שאתם חושבים ולעבור הלאה לתקשר. אל תתבשלו באותו מיץ, אלא תשתמשו בזה כקרש קפיצה לפתוח עוד אופקים וערוצים, ולא על מנת להצדיק את מה שחשבתם אלא כדי להוסיף מידע.
אחת ההבחנות שלי היא כשיורד ידע ואני יודעת ומבינה על מה מדובר, זה אומר שזה משהו שקלטתי והמדריכים נותנים על זה הסבר. זה בסדר מבחינת תקשור. כשפתאום עולה לי משהו לגבי ספר שקראתי, הרצאה ששמעתי, או עולה לי איזה רעיון, זה שלי.
כל אחד מאיתנו יודע לעשות את ההבחנה, זה רק עניין של תשומת לב. עד היום לא התעסקתי איתכם בהבחנה. רציתי שתאפשרו למידע לזרום, ואמרתי שתקשור זה מעשה מרכבה. היום אני רוצה שתשימו לב ותבחינו בין הדעות, הביקורת, השיפוט, תבניות החשיבה שלנו, לבין משהו אחר שמפתיע אותנו, שמוסיף לנו. התקשור אמור להוסיף לנו ולא לעזור לנו להעלות גירה. לכן ההבחנה מאוד חשובה. היא חשובה גם לגבי עצמנו. אנחנו לומדים להבחין בין החרדות והחששות שלנו, בין ה – wishful thinking שלנו לבין מידע שבאמת מגיע.
רותי, המורה שלי וחברתי, אמרה לי פעם לגבי המצאה: "כל זמן שאת ממציאה וזה מעניין אותי, לא אכפת לי". בזכות העידוד שלה למדתי שרק כשאני ממציאה אני מביאה דברים חדשים, שהרי אי אפשר להמציא את מה שלא נמצא. רק כשיש תחושה שאנחנו ממציאם מגיע מידע חדש.
אנחנו לומדים פה לא לערבב את עצמנו בפנים. שכשחברה בקבוצה שואלת על הילדים שלה, על החיים שלה בדרך כלל יש לנו דעה, יש לנו מה לומר, זה בסדר גמור, אבל זה לא תקשור. מאוד חשוב ללמוד להבחין בין הדעות שלנו לבין תקשור שאנו מקבלים מפני שבאופן טבעי אנחנו עושים ערבובים.
יש פה למידה מדהימה וחשובה של לדעת איך לשאול ולהציג את השאלות. כאמור אין מדובר בייעוץ אישי כולל ומקיף אלא בשאלה ספציפית. גם בייעוץ אישי של שעתיים יש ליצור גבולות שיאפשרו העברת מידע ללא גלישות מעבר לזמן וללא העמסה יתרה על השואל. נלמד שניתן לקבל תשובה ממוקדת שתוביל לשורש הדברים, למקור העניין, הקושי, הפחד וכדומה. קרי מהיכן הוא נובע ומה אפשר לעשות עם זה מבלי להיכנס לכול ההיסטוריה של הישות הרוחנית בלבוש פיזי, שיושבת איתנו. עזרה הדדית בעיני היא המהות התכליתית של התקשור.
לאורך שנות הלמידה בקורס ובכלל, אנו פוגשים המון נושאים, מרתקים ומעניינים, ומקבלים עליהם תקשורים, על מנת לפתוח את התודעה שלנו למה שקיים כדי שהתקשור יהיה יותר רחב ומלא, וכאמצעי לתקשר, להשתמש בכלי של התקשור. כלומר, גם מרחיבים את הדעת שלנו וגם מגדלים אימון ואמון ביכולת התכליתית.
בעיני אין לדברים טעם אם זה לא משהו תכליתי לשימוש. כשאיננו מתחילים להשתמש בחושים הקולטים שלנו, באינטואיציות שלנו, היצירתיות שלנו לא גדלה, הביטחון שלנו לא גדל כתוצאה. התוצאה צריכה להיות שיהיה לנו הרבה יותר ביטחון בעצמנו, בחושים שלנו, בהכוונה הפנימית שלנו, הרבה פחות התלבטויות בסה"כ, וגם אם יש התלבטות יש את מי לשאול. כתוצאה מזה מתקיימת תקשורת בלתי אמצעית מודעת בין המוח האנושי לבין מה שמעבר לו. זה כלי תכליתי לרפא את עצמנו, לעזור לאנשים אחרים, לעטוף את העולם.
דורית יעקובי – אסטרולוגיה, נומרולוגיה ותקשור