חמלה ורחמים נבדלים במקור ההתייחסות. כלומר, כשאדם מרחם על האחר הוא מרגיש חזק לעומת החלש ואין מדובר בכוונה רעה כלשהי אלא, בהתייחסות של החזק (באותו הרגע) אל מול החלש (באותו הרגע).
חמלה נובעת ממקום של שוויון ערך מלא מההכרה שכולנו שווים במהות, ראויים לאהבה והתייחסות ובאותה מידה סומכים על האחר שהוא יכול, שהוא גדול, שהוא מסוגל וכן הלאה ומשתתפים בסבל, בקושי שלו, ומשדרים תמיכה ועידוד. לא לוקחים אחריות על "המסכן" אלא, משתתפים אתו.
בכדור הארץ, בשל דפוסי העליונות והנחיתות, "הטוב והרע", אי השוויון וכדומה, אנו עדיין חווים רחמים ועוד לא בהכרח מכירים במהות החמלה, אליה אנו אמורים להתחבר, משום שכאמור המושג מתייחס בין השאר, לשוויון ערך, להתייחסות מגובה העיניים, למהות השינוי שאנו עוברים, ממפתח זיכרון קטן לגדול יותר.
רחמים באים כאמור, ממקום של אי שוויון והרבה פעמים יוצרים תחושת מסכנות, נחיתות, אצל מי שמרחמים עליו היות ו"אנחנו היודעים, הבריאים, היכולים, החזקים, ה"בסדר", העשירים, בעלי היכולת" וכדומה, באים לעזור, לתת, לסייע למי שחלש מאיתנו, שאינו מסוגל. העניין הוא בנקודת המוצא של שוויון או אי שוויון בתוכנו היות כשאנו חומלים אנו מסייעים, אך לא ממקום של רחמים.
כשאנו משתמשים בביטויים כגון: "אוי מסכן", "כמה קשה לו", "איך הוא יתמודד עם זה", "איזה אסון", "אני רוצה למות מהסבל שלו" וכדומה. אנו מעבירים שדר שלוקח כוח ואינו נותן כוח גם אם איננו מודעים לכך,מכיוון שסוג כזה של רחמים משדר "אתה מסכן, אתה לא יכול, מה יהיה, זה נורא" וכדומה. מה שאינו מאפשר לשני בדרך כלל לראותולהתחבר לאור שבקצה המנהרה ולגלות את הכוח הפנימי האמיתי הטמון בו.
כשאנו חומלים אנו משדרים דברים כגון: "אני סומכת עליך, יש לך את הכוח להתמודד עם מה שבחרת, אני כאן על מנת לתת יד היכן שיש צורך, יהיה בסדר, שום דבר לא נשאר ככה לנצח" וכדומה.
יש הבדל של שמיים וארץ בין רחמים לחמלה. חמלה מכילה את כאב האחר, ממקום של שווים, מאפשרת הכלה של כל הרגשות, של כל ה"יש", של כל "הטוב" וכל "הרע".היא נובעת מהתובנה שאנו אמורים להתחבר אליה, שהכול לטובתנו העליונה, שכל מה שקורה, נכון ובסדר, שאנו מסוגלים לעמוד בכל דבר ושלכל דבר יש טעם ומשמעות.
אני מדברת על הדרך שמאפשרת לנו לעשות שינוי ענק ולעבור מרחמים לחמלה כלפי עצמנו וכלפי הסביבה. היכולת לצאת מהאוטומטים המבקרים והשופטים, "היודעים" איך הדברים צריכים להיות, איך צריךלהתנהג,לחשוב,לעבור לחיות על פי צו השעה בגמישות, בקבלה, להיות בהוויה.