אני מקבלת לא אחת פניות מאנשים אשר מבקשים תקשור המתייחס לעתידנות. תשובתי להם שאיני עוסקת בעתידנות מהנימוקים הבאים; כל "התוכנה הישנה" מבוססת על נתינת כוח לגורם חיצוני, בין שזה בורא עולם ובין שאלה אנשים לאורך הדרך, כוהנים, מכשפים ועוד אשר נולדו למיפתח זיכרון קטן והשתמשו בכוחם לעזור אך יצרו תלות בהם ו/או השתמשו בו לתועלתם האישית על חשבון הציבור. כל מה שקשור לעליונות ונחיתות קשור (לצורך העניין), למשחק שבין ""הכהן"" ובין ""פשוטי העם"". השינוי המאוד, מאד, גדול הוא במעבר ממקום התייחסות לבורא שבחוץ לבורא שמבפנים = "אנו חלק מהבורא". שינוי מתאפשר בחיבור של כל אחד מאתנו למצפן/המצפון הפנימי, למודעות הרחבה, ליכולת שלנו לקבל מידע, לקבל תשובות. כשיש צורך בייעוץ הוא אינו בא ממקום של "אני קטן, ואינני יודע", אלא מצורך להתייעץ על מנת לקבל עוד נקודות מבט (יחי ההבדל הקטן…) שיכולות להעשיר אותי.
מדובר על תפישה שהמתקשר/ת הוא אדם כמו כל אחד אחר, שאימן עצמו בקליטת מידע, בשימוש באינטואיציה ובדמיון, אך ראייתו וקליטתו, מיומן וחכם ככול שיהיה, היא סובייקטיבית, הוא אינו רואה הכל, הוא קולט מה שהוא קולט ושוב, נפלא ככול שיהיה כישרונו, הוא אינו קולט הכל.
תלות במתקשר גוררת אחריה חוסר הקשבה לאינטואיציה עד כדי חוסר יכולת לסמוך על החושים הקולטים ולגלות את ידיעת הכיוון הפנימי האישי.
המתקשר אמור לעזור ממקום של גובה העיניים, ממקום של שוויון ערך הלוקח בחשבון שכל מי שבא להתייעץ עמו הוא נשמה למודת ניסיון כזה או אחר, שוות ערך לו בדיוק, שנחוצה לה עצה שתאיר את דרכה, לא ממקום של עליונות ותלות.
אני רואה את תפקידי כמזכירה, המסייעת לתלמידי ואלה הבאים להתייעץ עמי, להיזכר במי הם באמת, במה שהם שכחו, או לא מודעים לזה שהם יודעים. אני מנחה למה שהמדריכים מכנים "מערת האלאדין הפנימית" הקיימת בכולנו, לכולנו ומביאה קטע מדברי אקהרט טול בספרו "דממה מדברת"
""למדריך רוחני אמיתי אין מה ללמד, במובן המקובל של המילה. אין לו מה להוסיף לכם~ לא מידע חדש, לא אמונות ולא כללי התנהגות. תפקידו היחיד של מורה כזה, הוא לעזור לכם להסיר את מה שמפריד ביניכם לבין האמת על מי שאתם ומה שאתם כבר יודעים בעמקי הווייתכם. המורה הרוחני נמצא שם כדי לחשוף ולגלות לעיניכם את מימד העומק הפנימי שהוא גם – השלווה."
המציאות שלנו נוצרת אך ורק על ידנו בכל רגע נתון של זמן. אם אנו רוצים באמת להיות המנהיגים של חיינו, המודעות למה יוצרת המציאות הוא מאוד, מאוד, חשוב ומשמעותי אחרת נעשה עוד מאותו הדבר. אני לא מתעסקת בעתידנות במכוון, משום שהתעסקות בה מונעת חוויית נוכחות מלאה בכל רגע נתון. במידה ואני נוגעת בה זה רק במובן של שימת לב למגמות והשפעות אנרגטיות בזמן מסוים על מנת לייעץ לשני כיצד ניתן להשתמש בהשפעות הנוכחיות בצורה הטובה ביותר. לדוגמא: אדם שיש עליו השפעה של אנרגיה מאד תזזיתית המבקשת ממנו לעשות שינוי, אני מציעה לשים לב מה עליו לשנות בחיים ולנסות לשנות בהתנדבות ולא לחכות למשבר, אפשר למנוע אותו. דוגמה נוספת" יש השפעה של אנרגיה המזמינה לעשות סדר וארגון ולמחוק את המיותר, את מה שלא רלוונטי עבורנו. כשאדם יודע זאת קודם, מודע לזה, הוא הופך להיות מדוייק יותר ויכול לחסוך לעצמו את כל הקשיים הנובעים מחוסר הסדר והדיוק הנחוצים כרגע בחייו.
ההשפעה האנרגטית אינה גזרת גורל השאלה היא "מה אני עושה עם אותה אנרגיה" יש ביכולתנו לשנות. הגישה היא של בריאות וחיוניות, צמיחה והתקדמות. משיכה בחוטים הנכונים ברגע נתון של זמן והמודעות לזה מאפשרת לעשות זאת טוב יותר.
ההתייחסות לעתידנות אינה במובן של מה יהיה כי אין אפשרות לדעת הכול תלוי בגישה של האדם ובהתייחסות שלו לאותן השפעות אנרגטיות.
לסיכום: האנרגיה החדשה קשורה עם שינוי של התנהגות והתנהלות הבא מתוך ההכרה שכולנו אחד יחיד ומיוחד וחלק מהכלל, שלאיש אין מונופול על האמת ו/או הצדק, בוודאי לא על זו שלנו, שאיש מלבד האדם עצמו אינו יודע מה נכון לו וכי המתקשר, המורה הרוחני, תפקידו לעזור לו להיזכר שההישענות היא בפנים, בכוח, ביכולת; היכולת לקבל, לתת ולבקש עזרה כשצריך, של כל אחד מאתנו מבלי להיות תלוי בזה.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי