הפעם בחרתי להביא תקשור המכוון אותנו לשילוב בין חומר לרוח "הפוך על הפוך" שכן היכולת להתחבר לתמונת ראייה רחבה יותר מתאפשרת הפעם דרך חיבור לחומר שימוש בו והתעלות דרכו לא מעליו.
בברכה ובאהבה, דורית.
להתעלות מעל החומר דרך החיבור לחומר
מדריכים: " אנו מבקשים לסייע לכם לזכור ולהפנים את המהות להשלמת ההשתקפות הנוכחית, המתעלה מעל החומר דרך החיבור אליו. שימי לב, "מתעלה מעל החומר דרך החיבור אליו", דרך הפנמתו, הכרת ברכתו וקללתו (האחיזה בעצם דרך האהבה). הלב נפתח לאהבה ככל שמתאפשרת קבלה והכלה. זה מה שאתם מעבירים לעולם הסובב אתכם. זו ההתמקדות שתמגנט אליכם כל מה שנחוץ = אהבה חובקת כל, מכילה, מקבלת כפי שאת אומרת לאחרים: "זה מה יש! מה הכי טוב שאני יכולה לעשות עכשיו?" ואנו נוסיף: "כל רגע", למילה עכשיו. אלו דברים שבאנו לומר לך, זאת התמרת אנרגיות."
דורית: המדריכים אומרים שהשלמת המעגל שלנו בחיים הנוכחיים = חיבור ארבעת הרבדים, קשורה להתעלות מעל החומר דרך החיבור לחומר. קרי, שהחיבור לחומר אינו תוקע אותנו בחומר ובתבניות החומר, אלא מאפשר לנו להשתמש בחומר. לעשות את המעבר מחומר לחומר, או נאמר מחומר לרוח, להנהגת הרוח את החומר= השינוי המאוד גדול. ככל שהתפיסה שלנו מתרחבת יש יותר אפשרויות: יכולת הריפוי העצמי, היכולת להתבונן על דברים מכל מיני נקודות מבט ולא לגור באף אחת מהן.
הארה: האם זהו חיבור לשפע?
דורית: בדיוק! אינך מתעלם, או מתעלה מהחומר, במובן של עליונות, אלא מקבל אותו. זה אומר שאנחנו מקבלים את עצמנו לאורך כול הדרך כבני אדם = שלא הכול רואים, שלא הכול מבינים, שמגיבים מפגיעה, שמחזירים מלחמה שערה, שכועסים, שלא מקבלים, שנעלבים, שמאשימים, שמעליבים, ממקום של ראייה אנושית באותו מיפתח זיכרון שהיינו באותו רגע. מה קורה לנו בהאשמה? אנחנו לא מקבלים את מיפתח הזיכרון של אותו הרגע. אנחנו שופטים ממיפתח זיכרון אחר את מה שהיינו במיפתח זיכרון שונה. זה לא הגיוני בשום צורה, אלא מנקודת מבט מאד מצומצמת .