שיחה בעקבות אסון הצונאמי ביפן – הפחד ""מסוף העולם""

אנו נמצאים בתהליך של שינוי מאוד משמעותי בכדור הארץ וביקום כולו המתבטא בהשלמת מעגלי חוויה ובפתיחת תאי זיכרון וידע הגורמים לנו לראות דברים בפרופורציות אחרות ולשנות נקודות מבט. כל כדור, אחרי שהוא חי את ביליוני שנותיו, מתכלה. בסופו של דבר כל מערכת שמש מתכלה. אנו לא נמצאים בזמן כליה של כדור הארץ, אלא בזמן של זעזועים. ללא זעזועים לא יחול שינוי. אין ברירה אחרת מפני שמיפתח הזיכרון בכדור הארץ גדל. גלי האלפא תופסים לאט – לאט מאחז שהולך וגדל בכדור הארץ.

חלק מהשינויים מתבטאים באסונות טבע כפי שחוותה יפן וכפי שנחוו ונחווים, במקומות אחרים בעולם.

שינויים בכדור הארץ קורים כל הזמן בעוצמות כאלה ואחרות. כדור הארץ הוא ישות חיה ונושמת, מתבגרת, מזדקנת  הנע בשמיים סביב השמש וגם מסתובב סביב עצמו בתנועת התנדנדות קלה, כשיכור, כשאחת לעשרים אלף שנה נוצרת תנועת לופ, כתוצאה, הגורמת לתזוזת הקטבים. כל האזור של המדבריות: סיני, סהרה היו פעם מכוסות במים כתוצאה מתזוזת הקטבים. דוגמה "קטנה" מתוצאת הצונאמי ורעידת האדמה ביפן, שהאיים היפניים זזו ממקומם כ – 4 מטרים. לאורך שנות קיומו של כדור הארץ חלו בו הרבה מאוד שינויים. מקומות שהיו חמים הפכו לקרים ולהיפך.

כבר הרבה שנים המדריכים מדברים על כך שהקטבים מתחילים להתחמם משום שמתחתם בוערת מגמה, וככל שהמגמה עולה הקרחונים נעתקים ממקומם וזזים לכיוון הים ופני הים עולים. במידה והם עולים לגובה של כמה מטרים הם גורמים לשיטפונות ולהרס של מקומות הקרובים לחוף, אך למרות זמן קריטי זה, אומרים המדריכים, לא תתרחש אפוקליפסה כוללת.

מכל רחבי היקום התגייסו ישויות מדריכים לשמור את כדור הארץ. דוגמה אחת היא קריון המציג עצמו: "אני קריון מהרשת המגנטית" ומדבר על כך שהוא שייך לקבוצה ששומרת על הרשת המגנטית של כדור הארץ כדי שהוא לא ייצא מאיפוסו. יש שמירה מסיבית על כדור הארץ. זה לא אומר שלא יקרו שינויים, אלא שמדובר בזעזועים מקומיים. אנו כבני אדם נושאים צורך בביטחון ופוחדים מאפוקליפסה (פחד המוות, פחד הישרדותי בסיסי של בני אדם), ואיום כזה מעורר את הפחדים הכי גדולים שלנו מבלי שאנו אפילו יודעים מאיפה זה בא. פחדים הם בדרך כלל תוצאה של חוויות שנחרטו והותירו חותם של פחד. למקורם הראשוני של רוב הפחדים איננו מודעים. רובנו נושאים פחד אבדן שליטה ברמה כזו או אחרת ולא בכדי.  זוהי תוצאה (בין השאר), של חוויה אפוקליפטית שחוו רוב תושבי כדור הארץ, בזמן שיבשות קרסו אל מצולות. המידע שהועבר על ידי המדריכים הוא כזה:  בכדור הארץ היו שתי יבשות ענק, אטלנטיס ולמוריה. יבשות אלו מסמלות במהותן את ההתפתחות בכדור הארץ. את המלחמות בין "טוב ורע", עליונות ונחיתות, רמת התפתחות גבוהה, רמת התפתחות נמוכה וכל מה שקשור למעבר ממקום של אהבה אוניברסאלית חובקת כל וזיכרון של מי אנו למקום של שכחה, למקום של שימוש בכוח לצורך שליטה על אנשים אחרים, על מקומות.

רוב תושבי כדור הארץ היום, הם נשמות שחוו אפוקליפסה קשה בזמן שקיעת יבשת אטלנטיס לפני כחמישים אלף שנה, הנושאים "צלקות" (זיכרון בלתי מודע המתבטא כפחד), של טביעה, אובדן, הרס וכדומה, כפי שחוו חלק מתושבי יפן.

 אני חושבת שלהיות בן אדם כרגע זה אומר שעין אחת בוכה ועין אחת צוחקת. עין אחת צוחקת על זה שאתה בבית שלך בריא ושלם, חם לך ויש לך אוכל, ועין אחת בוכה על כל האנשים שנפגעים. זה לא עובר לאף אחד ליד האוזן.  זה שאתה מפתח מודעות רוחנית ואתה יודע שזאת הבחירה שלהם, לא אומר שאתה אדיש.

אנו רגישים למה שקורה מפני שהיינו במקום של אפוקליפסה. רוב הנשמות שחיות היום בכדור הארץ, היו באטלנטיס לפני ובזמן שהיא "התפוצצה" ושקעה.

במיפתח זיכרון גדול הכוונה, כאמור, שאנו זוכרים שכולנו אחד ולעולם לא נפגע באחר מפני שכשאנו פוגעים באחר, אנו פוגעים בעצמנו.

בכדור הארץ היו אנשים גאונים, אך זה לא אומר שהם היו בעלי מיפתח זיכרון גדול במובן של "זיכרון האחדות". יכול להיות שהיו בעלי יכולת טכנולוגית גבוהה, יכולת מדעית או רפואית גבוהה, אבל זה לא אומר שום דבר לגבי הזיכרון של מי הם באמת. זו אינה ערובה לדרכם בחיים או לדרך שהם חיו אותם, או איך הם מתייחסים לאנשים סביבם, למשפחה שלהם. מיפתח זיכרון גדול קשור לאינטרס חברתי מפותח, קשור לזיכרון של מי אנחנו באמת, וכשאנו זוכרים מי אנחנו באמת אנו משתפים פעולה ולא נפגע בזבוב.

גם אם אנו מאוד, מאוד כועסים איננו מסוגלים לפגוע באמת, זאת משום שביכולתנו לראות את ההדהוד של הדברים ומבינים שדברים שמרגיזים אותנו הם דברים שעדיין לא פתרנו בתוך עצמנו. זה מצב  פתיחה שונה לגמרי. זה מצב בו ביכולתנו לחיות כבני אדם אוהבים וחומלים, ששמים את הגבולות שנכונים לנו ואין סתירה, בני אדם שיכולים להודות ולברך על המקום שבו אנו נמצאים ולעשות ככל יכולתנו לעזור למי שזקוק לעזרה.

שאלה: את אומרת שמיפתח זיכרון גדול קשור לידיעה שכולנו אחד ואני אעשה טוב לאחר כמו שאני עושה טוב לעצמי.

דורית: נכון אך, קודם אעשה טוב לעצמי וכתוצאה מזה אעשה טוב לאחר.

שאלה: איפה זה משתלב עם האמרה: "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".

דורית: זו דרכה של האנרגיה הישנה, זה לא מתאים לתפישה החדשה, שהיא תפיסה של שוויון ערך  מלא קרי, פסו רשעים וצדיקים.

שאלה: נניח שאני עושה עבודות למען החברה, למען הרווחה, האם אני יכולה להיות בו זמנית רעה?

דורית: קודם כול, בוודאי. יכול להיות שמישהו יעשה 'למען' משום שכך הוא מנקה את מצפונו או מחפה על "הרע" שבו. כל מי שעובר למימד של שוויון ערך ולזיכרון של מי הוא, כבר יש לו יכולת להכיל בתוכו את "הטוב "ואת "הרע". איננו זקוקים להם יותר, לא משתמשים יותר לא "בטוב" ולא "ברע", אלא נענים אינסטינקטיבית ברגע נתון של זמן על פי הרגע. כשנחוץ להדוף הודפים, כשנחוץ לחבק, מחבקים. "רע וטוב" הם כלים או שבילים, דרכם מיצינו את עצמנו וכבר חווינו הכול: היינו מלאכים והיינו מפלצות, היינו "טובים" והיינו "רעים". עכשיו זה זמן של איחוד. מי שמאחד אותם בתוכו נמצא במקום של שוויון ערך, יכול להתבונן ברוצח הכי נתעב ולהבין אותו. מה שכמובן לא אומר שהוא יצדד בו, או יקל בעונשו (אם תפקידו להיות השופט שלו למשל), משום שהוא מבין אותו. ההבנה שזה השיעור שעל הרוצח לעבור ויש לו הזדמנות לעזור לו לעבור אותו על ידי כך שהוא עוזר לשלם את המחירים הנחוצים לרוצח ללמידה ולשיקום. למוח האנושי עדיין לא פשוט להבין את זה, אך מתחילים להבין את זה לאט- לאט.

כאמור, רובנו אנשי אטלנטיס שחוו קטסטרופות בכדור הארץ, ואולי גם יותר מפעם אחת. כולנו באנו להכיל את "הטוב והרע" בתוכנו ולהשלים את המעגל הזה. באנו כדי להיפטר מכל רגשות האשם ולהבין שלהיות בן אדם בכדור הארץ פירושו (בין השאר), להיוולד למיפתח זיכרון קטן, כמה שהזיכרון היום הולך וגדל הוא עדיין קטן ביחס לזיכרון הנשמה. להיוולד למיפתח זיכרון קטן פירושו לא לדעת הכול, לא לראות הכול, וזה בסדר גמור.

 דורית יעקובי – אסטרולוגיה, נומרולוגיה, תקשור

סגור לתגובות.