ושוב הגיע דויד יקירנו. אני חשה את דוד כל הזמן פה, ממש. הוא פה בחדר כזה, ממש חשה אותו קרוב. אני חשה את האנרגיה שלו מוקרנת דרך דוד, עם חיוך גדול, עם המון אהבה וסבלנות לתפישה ולקליטה האנושית, ואני ממש שמחה לראות אותו.
דויד מישויות ספיראלת האור:
"היי, שמח לראות אותך, לראות אתכן.
אני רואה כל הזמן, אבל להגיד את האמת, אני לא רואה כפי שראיתי בעיניים הפיזיות, אני רואה כפי שרואים לעיני הרוח, אולי כדאי שאבהיר, זה יעזור לכן גם, לפרש את הראייה העל-חושית…
אז בעצם, הראייה העל-חושית היא קליטה של ויברציות, של תדרים, בעוצמות שונות, בצבעים שונים, בצורות שונות.
אבל זה לא מסודר בראש ככה, 'שעכשיו אני קולט קווים, ועכשיו אני קולט נקודות, ועכשיו אני קולט חוט אדום, או חוט ירוק, או חוט שחור', ממש לא.
הקליטה היא של אנרגיה, שאם אני מתבונן עליה, אני רואה שזה מורכב מכל מיני חוטים, בכל מיני צבעים ועוביים, ומשטחים, משטחי אנרגיה, ונצנוצים, ועיגולים, וכן הלאה, לצורך הדוגמה.
אבל בעצם, לעיני הרוח נקלטת אנרגיה.
אני במכוון נותן לכן את ההזדמנות להציץ באנרגיה שאתן קולטות כשאתן מתחברות לדמיון, להשראה, למדיטציה. שמנה לב כשאתן עוצמות את העיניים ומתבוננות, בלי לחכות לשום דבר, כשעדיין לא מתרגם דבר לראש, אתן קולטות אנרגיה.
כשאתן מאפשרות לעצמכן לראות את האנרגיה שאתם קולטות, תראינה תנועה מאוד יפה של תדרים, של חוטי אנרגיה, בכל מיני צבעים או בכל מיני צורות, כפי שתיארתי, ובעצם זאת נחשבת ראייה לעיני הרוח.
היא מתרגמת את עצמה במוח האנושי כפי שהיא מתרגמת בהתאם למתרגם. ככל שהמתרגם איננו נאחז בפירושים, אלא באמת מתאר (מה שדורית אוהבת לומר), עם יד על הלב את מה שהוא מקבל, ככה הפירושים או התרגומים של האנרגיה יותר אותנטיים, יותר מדויקים.
למשל, אם אני רואה חוט אדום ואני מפרש חוט אדום כחיוניות, או כחיות, או כמלחמה, אז הפירוש שאני אתן לדברים יהיה על פי הדעה שלי, וכך בעצם אני סוטה מאין ספור אפשרויות שהחוט האדום מייצג עבורי. אבל אם אני רואה חוט אדום לעיני רוחי ואני מציין שזה חוט אדום, ממשיך להתבונן, פתוח להבין מה זה, לאן זה הולך, מה זה אומר? זה נותן פרספקטיבה לגמרי אחרת על התרגום, מתוך זה שאיני אוחז בפירוש שנתתי לאדום, אלא יש מה שאני מכנה ראיית לב טהורה, נקייה.
אני מחבר זאת לראיית לב, כי זו בעצם תחושה, הרגשת ידיעה, ולא ראייה כמו שהעיניים הפיזיות רואות, זה משהו אחר, שחשוב לי להדגיש.
הראייה העל חושית בעצם מחברת למרחב מאוד, מאוד, גדול של אפשרויות, של חיבורים, של קישורים שכל הזמן קורים וכל הזמן מתהווים, והסיפור נפתח ונפתח, ונפתח, ככל שיש רשות של המתרגם לתרגם אותו בלי דעות אמונות וקביעות, אלא מתוך תשתית הידע שקיימת במוח האנושי, שהיא תשתית של מילים, של חיבורים, של קישורים שבזכותה ניתן לתרגום להתרחש.
אך לא מתוך שחזור של הידוע זה מכבר, בבחינת; אדום זה ככה, צהוב זה ככה. במקום זאת פועלת בכל רגע נתון של זמן, הסקרנות לבדוק מה זה אומר, ולאן זה מחבר, ולאן זה מתקשר? כי ברגע שאתן נותנות למה שנגלה לעיני רוחכן איזה שהם פירושים, או תווית, כל מה שקשור למעבר לפירוש או לתווית ששמתן, לא מתאפשרת התרחבות של ראייה או הבנה יותר רחבה, כיוון שתרגמתן את הנקלט מתוך הפירוש כלומר, ננעלתן על הפירוש 'זה רע, זה טוב, זה שחור, זה לבן.
היכולת לראות לעיני הרוח, שהיא מופלאה, מתאפשרת כשיש רשות להיות באנרגיה הקולטת ולאפשר לה לתרגם את עצמה כמות שהיא מתרגמת את עצמה בלי שום מאמץ, מתוך מקום של 'לא לדעת בכדי לדעת', כפי שאת נוהגת לומר דורית.
הצורך לדעת גורר אחריו את הפירושים שכבר מוכרים, שהם בדרך כלל מהווים 'עוד מאותו דבר'. היכולת והרשות להיות במצב של לא לדעת על מנת לדעת, פותחת את כל הדלתות. פותחת עולם עצום של אפשרויות שאין למוח האנושי ידיעה שהאפשרויות האלה, החיבורים והכישורים קיימים, עד שזה לא מתורגם דרכו.
המוכנות לא לדעת מאפשרת פירושים חדשים,
דבר שאינו מתאפשר אם שמים פירוש או שמים תווית. בסופו של דבר הדברים מתרגמים לשפה האנושית, ההגיונית, שאפשר יהיה להבינם, שאפשר יהיה להרחיב את הדעת.
זה חשוב לי לציין, מאוד חשוב לי לציין.
אני יודע שזה יפתח את התודעה של רבים.
כי בעצם זה דבר שכל אחד מסוגל לעשות אם הוא בשל, אם הוא מוכן, אם הוא לא נאחז באגו של צריך לדעת, או של להיות חכם, או של לספק איזושהי תשובה."
מוכן לשדרג ללא הגבלה.