עזרה מישויות ספיראלת האור:
"מבקשים אתם להבין מה משמעותו של המשפט: שינוי גלובאלי ביקום כולו ונאמר כך, על מנת להבהיר דברים להבנה אנושית:
היקום כולו, בכל לבושיו והתגשמויותיו, עבר 'כברת דרך'.
עוסקים אנו יחד עימכם, בעיקר בהתפתחות האנושית קרי, בכברת הדרך בכדור הארץ. אך יחד עם זאת, בדיוק באותה המידה, כל עולם, עשה 'כברת דרך'; הגיע שלב באבולוציה שמבקש שינוי תבנית, שינוי תבנית של התגשמות ושל הגשמה.
ננסה להסביר זאת בדרך הבאה:
כשנשמה יוצאת לדרכה חלות שתי הפרדות בו זמנית. הפרדה אחת בינה לבין הקבוצה, קבוצת הנשמות האחיות ובכלל מכל ברואי 'אנרגיית האם'. זו הפרדה מלאכותית אמנם, אך זאת הפרדה אמיתית מבחינת תחושת הנשמה בתהליך לידתה. כלומר, תשומת הלב שלה ביצירתה או בתהליך יצירתה, מופנית אל כיוון היצירה שלה, הבריאה של עצמה, וכמו מנותקת מהכלל מבחינת תשומת לבה.
ההתנתקות השנייה היא מהמודעות לכך שלצורך הגשמה דרך חוויה היא לובשת דמות, משתקפת אל עולמות שונים והדמויות הן לא היא אלא יצירה שלה המתפוגגת כשמשלימה חוויה. כלומר אין לה מודעות הכרתית לכל אופני הביטוי, החוויה. קרי, המודעות לכל ההשתקפויות, כך שכל דמות, כל השתקפות של נשמה, לצורך הגשמתה, פועלת כיחידה נפרדת האוספת רשמים, כשהמודעות ההכרתית איננה מכילה אותם, עד שהיא מכילה אותם, קרי, עד שמיצתה ויכולה לזכור שכל ההשתקפויות הן ביטויים של מהותה.
כלומר, השינוי שקורה הוא בהכלה של הדמויות, לצורך העניין, קרי, בהכלה של פנים רבות ושונות של הנשמה בהבנת 'האני האמיתי, מהות האור, ניצוץ הבורא בנברא'.
כשמדובר על 'אני', בעצם מדובר על הקוד הנשמתי, אך כל אחד מכם יגיד 'אני' בהתייחסות לדמות העכשווית.
ובכן, השינוי שחל, ולכן מכנים אנו אותו בביטוי 'התמצית המוכלת', הוא בהכלה או בחיבור, של הפנים השונות אל נקודת זמן אחת ברגע נתון של זמן. במילים אחרות הגילוי שיש לכם ארגז משחקים ענק, מלא בצעצועים, כמטאפורה לניסיון המצטבר לאורך מעברי החיים, יכולות כוחות, כישורים, תובנות והבנות שנאספו לאורך מעברי החיים ואתם בוחרים ברגע נתון של זמן את 'המשחק', 'הכלי', 'הצעצוע' הרלוונטי לאותו הרגע.
אפשר לומר שיש בכם, חיבור להרבה הגיונות.
אפשר לומר שיש לכם, חיבור להבנת סיבה ומסובב.
אפשר לומר שאתם מחוברים לקבוצת הנשמות, למטרה המשותפת.
אפשר לומר שאתם מחוברים ל'מהות האור' שאתם, שהרי ההפרדה גרמה בין השאר לחוויות קיטוב כ'שחור ולבן, לטוב ורע' וכיוצא באלה.
החיבור מאפשר איזון שלם, רפואה שלמה, חוויה של שוויון ערך מעצם ההיות, תוך וויתור על אחיזה בדעות, אמונות וקביעות משכבר הימים, וויתור על חסר וחיבור אל ה'יש'. במילים אחרות, מעבר לחוויית נוכחות הווה או הוויה נוכחת.
מכאן אפשר לומר, שמדובר בשינוי יקומי של תפישה. מתפישה של הפרדה לעולמות שונים, לנקודות מבט שונות; כמו מה נכון, מה אפשרי, מי צודק, מי הכי בסדר, מי עליון, מי נחות? לחיבור להבנה שקיימות נקודות מבט שונות בהתאם לראיה הסובייקטיבית ובהתאם לרגע נתון של זמן, לחיבור להכלה של נקודות מבט שונות.
אם נאמר זאת מנקודת הראות האנושית, מחיבור לנקודת המבט האנושית כאמת אוניברסאלית, לחיבור לנקודת מבט נשמתית שמבינה שיש הרבה מאוד אמיתות אוניברסאליות כאלה, לחיבור לשוויון ערך ואחדות – 'אחדות הניגודים ההרמוניה השלמה'.
מכאן בא המושג 'אחדות ניגודים הרמוניה שלמה', מפני שלמעשה המהות הבסיסית הרמונית, מושלמת ומשלימה את עצמה כל הזמן, אך מנקודות מבט שונות זה נראה מתנגד, שונה, זר, אחר, 'בסדר', 'לא בסדר', 'צודק', 'לא צודק', וכיוצא באלה. כלומר, בכל העולמות מתאספות להן כל נקודות המבט אל זמן ומקום, במירכאות או שלא במירכאות.
התפישה משתנה מ'אני לאנחנו'. כלומר, וזוהי דוגמה, האינדיבידואל העצמאי הוא חלק מהכלל, יש לו קיום בזכות הכלל, והוא חלק ממנו באותה המידה. ויחד עם זאת, הוא אחד, יחיד ומיוחד, ואין סתירה.
כדור הארץ עובר לגלי אלפא וגמא, (ושוב משתמשים אנו במונחים שמוכרים לכם), הדחיסות שלו משתנה, אורכי הגל שלו משתנים, הקצב משתנה, הזמן משתנה. עולמכם עובר מזמן ליניארי לזמן מעגלי; עבר, הווה ועתיד חד המה. הכול בהווה נתון, הכול הוויה.
זהו תהליך, שמעורר חוויות אבסורד, התפרקות והתמוססות של אמיתות, דעות ואמונות, כאוס לשם בניה אחרת, חדשה, שאינה מהווה המשך של מה שהיה.
בעת זו מדברים אנו עדיין לעולם של זמן. בעת זו נפרדים אנו, זה לא באמת נכון, עם ברכות של אור ואהבה, שמחה, שלום ושלוה.
חיבור ל'תמצית המוכלת', חיבור לעצמכם כחלק מהיקום הפרטי והכללי גם יחד. היו ברוכים, עזרה מחברי ספיראלת האור".