כאשר בני אדם מדברים על היגיון הם מדברים על איזושהי מורכבות של חשיבה שכלית, שזורה בדעות, בפרושים, במה נכון/לא נכון, שהוא גם תרבותי וגם אישי. בהיגיון היקומי, הקוסמי, מדובר במורכבות של היקום והיכולת להכיר מורכבות זו ותדר זה משמר שלא תהייה אנטרופיה = משמר שכל קוד או גרעין יישאר שלם…
סדר העדיפויות בעולם משתנה. הדברים שהיו חשובים לנו לאט, לאט, הופכים להיות פחות חשובים. לא משנה אם נזכור שם של מישהו או לא נזכור, אם נדע משהו מסוים או לא נדע, אנו נדע רק את מה שמשנה באמת, מה שעלינו לדעת עכשיו, מה שנחוץ עכשיו, מה שחשוב עכשיו. נדמה כאילו…
לפני הרבה מאד שנים בראשית הגילוי שלי, שמעבר לגוף הפיזי קיים כנראה עוד משהו… חלמתי חלום מכונן.בחלום חייתי בקבוצת אנשים מחבקת ומשתפת פעולה, בעולם אחר, לא בכדור הארץ והנה הגיע צו מילואים מפתיע, לא מתוכנן ולא רצוי שגרם לתחושה כמו לקרוע אותך ממרחב הנוחות הכי נוח שלך…הודעתי למשפחתי (בחלום) שהפעם…
היום ברצוני לעשות אבחנה (מבחינתי, משנה חיים) בין קבלה להסכמה .זוהי אבחנה המאפשרת לי להכניס דברים לפרופורציות ולהשתחרר מאחיזה בדעות, אמונות וקביעות מעכבות איזון. אז קודם כל הרגיעו אותי המדריכים הרוחניים שלי, חברי "ספיראלת האור" שלקבל הכול אינו אומר שאני מסכימה עם הכול… זה מיד הרגיע את המחשבות שהתרוצצו במוחי….
לכבוד חג החירות ברצוני לדבר הפעם על נושא ששחרר אותי, עם אימון, מאינספור פרשנויות, קביעות ואמונות ופתח בפני עולם שלם של אפשרויות, הבנות, תובנות וחיבורים ומאפשר עד היום פרופורציות חדשות בחיי. גיליתי דרך מדריכי הרוחניים, (לאורך שנות התפתחות ויישום של מודעותי הרוחנית כאדם וכמנחה), שיש לכולנו שלושה מישורי קליטה, תרגום…
הדמיון הוא כלי, שיש לכולנו, אלא שהוא לא תמיד ולא בהכרח בשימוש יומיומי מודע. כשמשהו לא מודע לנו הוא אינו מהווה כלי שימושי עבורנו. על מנת להפכו לכלי יעיל, עלינו לעשות מעבר משימוש בלבדי בהיגיון אנושי פרופר, לשימוש בדמיון ובאינטואיציה. האינטואיציה היא שליח הדמיון. הכוונה בדמיון, היא ליכולת לקלוט ידע,…
חברים יקרים,ההכרה בכך שכל מה שקורה לנו בחיים קורא לנו, מאפשרת לקיחת אחריות מלאה על עצמנו והתייחסויותינו. זו הכרה המאפשרת מעבר מהאשמה, תסכול, ביקורת ושיפוט לתגובות יעילות ומעשיות, חוסכת הרבה מאד אנרגיה. לזאריס (ישות המתקשרת דרך ז'אך פורסל), אומר שאחריות = הענות לעצמנו שאם איננו נענים לעצמנו איננו אחראים כלפי…
זוהי תקופה שכל הדפוסים הישנים שלנו עולים על מנת נתבונן עליהם שוב ונבדוק מהם משרתים ובאם יש לנו בהם צורך או שמיצינו ואפשר כבר אחרת. לכול אחד מאתנו מגוון תפקידים בחיים המשולים לשבילים המאפשרים לנו למצות את עצמנו כשבחלק מהם יש עדיין אבני נגף המונעים מאתנו מיצוי חופשי. נדמיין לרגע…
המדריכים עובדים אתנו בעת זו על היכולת לחוות ביומיום את היותנו ניצוץ אלוה ממעל, ייחודי ויחד עם זאת חלק בלתי נפרד מהכלל, על מנת שעצם החוויה בהכרה המודעת תאפשר לנו לשנות את תפישת עצמנו והחיים שהייתה לנו בכדור הארץ עד כה. הם מדגישים ואומרים שהעשייה של כל אחד מאתנו הרבה…
מעצם החיים בכדור הארץ במיפתח זכרון קטן קרי, מתוך שכחה של מי אנחנו באמת: ניצוץ אלוה ממעל, ראוי, אהוב, חשוב, נוצרו אמונות, דעות וקביעות; אמונה באלילים, באל אחד, נוצרו מוסכמות חברתיות שאנשים באותה תקופה אימצו ועל פיהן יצרו את המציאות שלהם, המשתקפת בחלקה בדפוסים/בתפישות, שלנו עד עצם היום הזה. במינוח…
