לאחר ימים רבים של נדודים, הגיע לכפר קטן אדם שכל עיסוקו היה מכירת סדקית. אל הכפר הגיע ההלך בשעות לילה מאוחרות, הוא לא הרגיש נוח להיכנס לאחת הבקתות לישון, ולכן הוא הניח את ראשו על האבן הראשונה שחש בה.
בבוקר כשקם ההלך נבהל מעצם העובדה שגילה כי נח על מצבה… הביט סביבו וראה כי לן הוא בבית קברותחרד ומפוחד הביט על גבי המצבה וראה כי כתוב בה: מוחמד שנתיים, שלושה חודשים ו – 4 ימים...
עבר הלאה וראה על המצבה השנייה פטמה שנה, חודש ו20 יום. וכך הלאה ..
נחרד מעצם העניין שמא ישנה מגפה התוקפת את ילדיי הכפר.. ניגש לראש הכפר ושאלו לפשר העניין…ראש הכפר הרגיעו וסיפר לו את הסיפור הבא:
ביום בו הופך ילד לבוגר (משהו כמו בר-מצווה שלנו) מקבל הילד/ה פנקס קטן עם עיפרון ועליו לתלותו על הצוואר יום-יום, שעה, שעה… ובסוף הפנקס לכתוב ולאסוף את כל רגעי האושר שהם חווים במשך חייהם.. דהיינו: אכלתי ארוחה דשנה – 3 דקות ,ביליתי במחיצת חברים לשיחה נעימה – שעתיים וכן הלאה…
בבואו של האדם להחזיר נשמתו לבורא… יושבים חכמי הכפר וסופרים את ימיי האושר לו זכה האדם בחייו... ועל גבי המצבה רשומים בעצם רק ימיי האושר של האדם. אין זה חשוב מתי נולדת, למי וכמה זמן חיית – אומר ראש הכפר .. החשוב מהכול הוא כמה זמן איכות – אושר ניצלת בחייך…..
התפתחות רוחנית בין היתר מעשירה אותנו בימיי אושר.
דורית יעקובי
מנחת קבוצות, מתקשרת אסטרולוגית ונומרולוגית