כולם רוצים חופש,
הרוב מרגישים מוגבלים.
חלומות בשביל הנפש,
שמיים עכורי עננים.
כולם רוצים להצליח,
לרוב יש הסבר למה לא.
הערצה בשביל הנפש,
מציאות שגורמת דיכוי.
הגוף כה ברור ויציב הוא,
מסגרת ,התחלה וגם סוף.
לרוב מרגיש ככולא הוא,
את הנפש שרוצה במעוף.
אך לא כך הדבר ידידי אספר נא,
המסגרת היא גבול ללא גבול,
ורק היא זו שמאפשרת
לחופש לבוא לידי ביטוי.
הגוף מצייר מסגרת,
ויש בה אינסוף אפשרויות.
אפשר כך וגם כך
ואפילו אחרת,
לעבור דרך קירות.
איל באש.