בתקשור המובא לפניכם, המדריכים מבקשים להדגיש שעל מנת למצות את המיטב מהחיים האנושיים, עלינו להבין שנולדנו מותאמים לתפישת העולם האנושית מה שהם מכנים "תודעת ההמונים" ביחד עם הניסיון הפרטי שמבלעדיהם לא נוכל לתפקד בכדור הארץ.
בנוסף אומרים המדריכים שהמורכבות האנושית מיוצגת על ידי ארבעה רבדים: הפיזי, הרגשי, המנטלי והרוחני, דרכם חווה הנשמה את עצמה בעזרת הגוף שהיא בחרה.
מדריכים: "מצב התודעה של הנשמה בהתחברה לישות הפיזית הוא גמיש, נזיל ומשתנה בבסיסו על פי שינוי התפישה. אומר הדבר, שבעת החיבור לגוף הפיזי, ההישענות מבחינת המסקנות, הדעות, האמונות, הקביעות, שהן תוצאה ישירה של ניסיון מצטבר, מכוונים לרובד מסוים, מפני שדרך הרובד הזה ""תבוא הישועה"" קרי, יתאפשר שינוי.
שואלת את אם באומרנו 'רובד שליט' מתכוונים אנו לכך שרובד אחד מנהל את כל הרבדים האחרים, והתשובה היא כן.
ובאומרנו שוויון ערך, האם מתכוונים אנו להנהגה של כל ארבעת הרבדים, והתשובה היא כן.
אך ברצוננו להסביר דבר מה על מנת תביני את מקור אמירתנו.
למשל, נשמה שחוותה לאורך דרכה חוויות טראומטיות, פיתחה פחד מאוד גדול ממה שעלול לקרות, פחד שקשור לאובדן שליטה, ונושאת תבניות של חסר המבקשות פיצוי.
חשוב לנו לציין שכל זה איננו בבחינת מהות נשמתית, אלא מצב תודעתי ברגע נתון של זמן כתוצאה מניסיון מצטבר. הדפוסים והמסקנות שלה היו קשורים עם הגנה ופיצוי. כול האנרגיה הנשמתית, במעבר החיים הנוכחי, לאורך איזשהו פרק זמן, כוונה להגנה והזנה.
כשאנו אומרים פיצוי, מדובר על יתר; הזנת יתר, הגנת יתר שיוצרת חומות, מסמרות, דעות, קביעות וכיוצא באלה. כמובן שברגע שמצב התודעה הזה נפתח והופך להיות גלוי, הוא יכול להשתנות = שינוי תודעתי.
כל נשמה, בהתחברה למצב אדם, מתחברת ל"תודעת ההמונים" באופן הכי טבעי, מפני שחוברת היא לתוכנת האנוש המתגלגלת.
קודם כל יש חיבור ל"תודעת ההמונים", אותה תודעה של בני אדם. במקביל, ודרך החיבור הזה, מתעוררת תודעת הפרט של התנסויות הנשמה כאדם בגוף פיזי.
כשאנו מציגים את הרבדים "כשחקנים" בעלי ישות עצמאית, זה איננו באמת נכון, זה על מנת להמחיש דעות, אמונות, קביעות והתייחסויות, על מנת להמחיש כיצד רובד אחד לקח שליטה למשל, על כל הרבדים האחרים והפך להיות דומיננטי על חשבון רבדים אחרים כהגנה.
זו תמיד הגנה.
כך גם הצורך בשליטה הוא הגנה, מפני שנשמה המודעת לעצמה, אין לה צורך בשליטה, היא מנהיגה מעצם היותה, את עצמה, את דרכה. יודעת שהיא מושפעת, יודעת שהיא משפיעה, היא מנהיגה.
כאמור, נשמה בהיוולדה לגוף פיזי התחברה ל"תודעת ההמונים", על כן, הדעה או ההיגיון הכללי רווח בה גם כן, ובאופן טבעי היא משווה את עצמה, מבקרת את עצמה ושופטת את עצמה, על פי ההיגיון הארצי גם בלי דעת.
במילים אחרות, אם משהו נחשב לא מוסרי והיא עושה זאת, היא מרגישה לא טוב עם עצמה, מפני שהיא עשתה משהו ש"בתודעת ההמונים" נחשב לא מוסרי, גם אם לתפישתה זה מתאים לה. השינוי, על כן, איננו פשוט ויש צורך במודעות הכרתית על מנת להבין שזו "תודעת המונים", תפיסה מסוימת שהחיבור לגוף הפיזי יצר קשר אליה מפני שבלי הקשר לא מתאפשרים החיים בגוף הפיזי. אך בדיוק באותה מידה זו איננה אמת אוניברסאלית.
קיימות "תודעות המונים" נוספות, גרעיני מחשבה נוספים, כבר דיברנו על כך, והם מצויים בכל אחד ואחד מכם גם אם אינכם מודעים לכך; שהרי ההשתקפויות שלכם מצויות בכל מיני עולמות ויש לכם ניסיון מצטבר עצום מכל מיני עולמות, בכל מיני צורות, בין שקיימת בגוף היכולת לראות שתודעת האנוש איננה התודעה היחידה, ובין שלאו.
לא תמיד ולא בהכרח יש צורך להכיר בכל האמונות, הדעות והקביעות. אך יש צורך להכיר מה שלכם ומה לא: מה שלכם אומר, פחד שלכם, טראומה שלכם שגרמה למסקנות. כשהמסקנות בעצם מיועדות להגנה, וכשהצורך בהגנה הזאת אינו נחוץ יותר מפני שאתם מוגנים מעצם ההיות, אתם משחררים ומשתחררים ממנה.
אנו מבקשים לפתוח דלתות הבנה נוספות ליצירה מושלמת, מוחלטת, של המציאות המתאפשרת רק עם ההפרדה מ"תוכנת ההמון".
כל עוד אין הפרדה מ"תוכנת ההמון", הפרדה מודעת, מתוך בחירה של מה שנכון ברגע נתון של זמן, אין מתאפשר שינוי תוכנה.
יש השפעה לתוכנה הישנה שעדיין רווחת, אתם מתנהלים ומתנהגים לפי המקובל, אך לא כאוטומט ולא מתוך פחד, אלא מתוך שינוי מצב תודעה.
כשאנו מתארים את מצב התודעה של ארבעת הרבדים, אנו מתארים תפישה מסוימת, (תרתי משמע תפיסה…), שמתקשרת הן לתוכנה האנושית והן לתוכנה הפרטית. זה לא משהו סטטי, זה לא משהו בלתי הפיך, אלא שהרבה פעמים נחווה כמשהו סטטי ובלתי הפיך, אפילו כגזרת גורל. ואנו באים ואומרים: הכול נזיל, הכול בשינוי מתמיד מפני שהדבר הקבוע ביותר ביקום הוא השינוי
מאחלים אנו לכם שחרור מדפוסי עבדות וחירות, ויתור על קיטוב, מפני שגם דפוס זה מורה על קיטוב, מחבר להיסטוריה, להיגיון הפרטי והכללי בחיים בכדור הארץ ואיננו מאפשר ראייה אחרת.