התקשור המובא להלן מתבסס על שתי מילים, "טקס מעבר" שנתבקשתי לחשוב עליהן. שתי המילים האלו הקפיצו אותי משום שהרגשתי שזה מתקשר לי עם תוכנה ישנה.
התמונה שעלתה לי בתחושה הייתה שמשהו נעקר מהצירים ושאין דלת כך קלטתי את חווית האבסורד, מתוך תחושה מעיקה שדבר לא באמת משתנה.
לקח לי רגע להכיל זאת ולהבין שאלו תופעות הנובעות ממעבר תוכנה ויתכן כי עלי לעשות איזשהו טקס על מנת לעגן את השינוי בפועל.
מדריכים: "שלום לך אהובה כאן מדריכי ספיראלת האור כתוכנה משולבת, מיד נסביר, המבקשים לשים דגש על איסוף וחיבור המתארעים בכל העולמות ומאפשרים לפתוח דלתות תודעה גם אלה ""התקועות"" ביותר, דרך געגוע או היזכרות.
זה קורה דרך שני דברים דרך געגוע או היזכרות. דרך געגוע; הכוונה לכמיהה לאחדות להיזכרות, לחיבור לייחד מעצם ההיות, לשייכות בה לא קיים ספק. (יש משהו שמדריך אותנו לחפש) ודרך היזכרות ב"מהות האור" בעולמות שמעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום, דרך גילוי הרובד הרוחני והבנת משמעותו בחיים האנושיים, דרך התפתחות מושכלת, מדעית המתאפשרת בעקבות הטכנולוגיה, המגלה עולמות חדשים. דרך מחקרים פורצי דרך בכל תחומי החיים. או שמא נאמר דרך היפתחות הזיכרון האנושי לזה היקומי וחיבור עקב כך לאפשרויות שמעבר לזמן ומקום = התרחבות והתפשטות מעבר לגבולות התוכנה האנושית.
מדברים אנו על התמוססות של גבולות המאפשרת גילויים של גבולות חדשים, החובקים בתוכם אין ספור ערוצי מידע, ניסיון מצטבר משכבר הימים, שלא היו גלויים קודם לכן ומשנים את תפישת המרחב העצמי והחיים בכלל ובפרט.
אכן יקרה, זהו תהליך, אלא שכל תהליך מגיע לסיומו, אינו נמשך לנצח. קרי, יש לו התחלה וסוף, ואין הכוונה לליניאריות, אלא להשלמת מעגל. כל מבנה חשיבה חווה עצמו עד תום ומשום כך מתפוגג ומפנה מקום למבנים חדשים המממשים וחווים עצמם כך, עד ש"מהות האור" ממצה את הקוד שלה וכך גם "אנרגיית האם".
תהליך התגשמותו של הנצח מתגלה דרך השתקפותם של מבני הוויה, קודים וצפנים כגון; גלקסיות ממדים, עולמות, תדרים, וכמו כל אחד מאתנו השתקפויות "אנרגיית האם", הממצות את מהותן דרך חווית עצמן, מימושן בפועל, או כפי שנאמר לך דרך הפיכת הנגטיב לפוזיטיב:
התשליל של סרט הצילום קרי, הפוטנציאל הנשמתי, מובנה מעצם הצופן. ההתגשמות נדמת לפיתוח סרט הצילום והפיכתו לתמונה שניתן לראותה = התבטאות המתגלמת בגלגולים שונים אליהם משתקף הצופן על מנת לממש עצמו דרך חוויה.
מדגישים אנו את מה שכבר נאמר בצורות שונות למען שימת דגש מודע להתרחבות יכולת הקליטה, ליצירת חיבורי השקה במוח האנושי המאפשרים הכלת תמונה גדולה יותר מזו שהתאפשרה עד כה.
על מנת להדגיש נאמר שדבר זה מתרחש אצל כולם, אך ניכר באופן תהליכי מעשי קודם אצל מי שמוכן ובשל לפתוח תודעתו למהות הנצחית.
החיבור למהות הנצחית דרך הכרה אישית בה, נחוצה, מהווה מפתח לתאי זיכרון אישיים, קולקטיביים אנושים ויקומיים באותה מידה, איש איש על פי בחירתו.
כיננו קבוצה זו "אנשי המאסה הקריטית", כיוון שאתם אלה המעוררים ידיעת הנצח, דרך החיבור המודע שלכם אליו.
חיבור מודע יוצר הדהוד מודע, מעורר חלקים במוח האנושי שהיו עד כה רדומים. המסמל תהליך של הארה והערה, המתרחש גם דרך מה שאנו מכנים "חווית האבסורד" המביאה למצבי קיצון של "הגיעו מים עד נפש", המאלצים שינוי הלכה למעשה: אין אפשר להתעלם, להסתיר, להתחבא, הכל משתקף אל חוץ כמראה שאין להתעלם ממנה.
אין אומר הדבר שמדובר ב"רע או בטוב", נכון לומר שמדובר בהתגלות אישית, בגילוי אישי של כוחות, יכולות, תכונות ובעצם מדובר בחישת דחף ההגשמה והנעת החיים מעצם ההיות".
דורית: יש לנו קוד פנימי שמוסתר על ידי המון, המון, מחשבות, מסקנות, דעות, אמונות וקביעות. ברגע שאנו מפתחים את המודעות ההכרתית למהותנו הנצחית, לאט, לאט, מתחיל לפעול הקוד הפנימי האמיתי מה שאומר שדחף ההגשמה בא מהמהות ולא מהמסקנות ותבניות החשיבה שהסקנו בדרך.
מדריכים: "אכן תחושה זו יכולה להתבטא כחיפוש, כחוסר שקט, אך משיורד המסך המסתיר ועולה זיכרון המהות, הדחף הופך מודע, כמו פנס המאיר את הדרך ומכוון.
אין שום אפשרות בעידן זה להמשיך להתחבא והדבר ניכר בכל שטחי החיים.
כל הנסתרים והמסתירים למיניהם, לא משנה סיבתם נחשפים, באופן כלשהו לאור השמש בצהרי היום.
זוהי תקופה בה עולה האמון בעצמכם כבוראים המהווים שלוחה של הבורא, ברמה המחזקת ביטחון ותחושת כיוון".
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי