המטרה היא הכרה ברוח הנותנת חיים בגוף

רותי מורתי, חברתי והמנטורית האהובה עלי שבזכותה ובעזרתה נחשפתי לעולם הרוח וליכולת התקשור שלי, מעבירה מידע מרתק מהעולם האחר אליו התחברה ב- 12.5.2013 .

שנים קודם למותה הבטחנו אחת לשנייה שמי שתעבור קודם מכדור הארץ, תספר לזו שנשארה מה קורה אחרי המוות. רותי כהרגלה עומדת בהבטחתה בגאון!!!

בכוונתי להוציא בהזדמנות ספר המכיל את השיחות והמידע שעובר ממנה אלי. הפעם, "טעימה", שמאד רלוונטית למה שקורה היום בכדור הארץ.

רותי: "אני אכן ״בסביבה״ בתורנות מחקר על השפעת התודעה החדשה, או הגדלת "מיפתח הזיכרון" בשפת המדריכים, על הגוף הפיזי.
נוצרת התאמה חדשה בין המח לגוף. לקחנו על עצמנו לחוות מח מתגדל בתכנה ישנה. קרי, בדחיסות, או בעצם במבנה פיזי מסוים ודרך הגדלת המודעות נעשה תהליך של שינוי מבנה הגוף. זה עניין מולקולרי ברמת די.אן.איי ואר.אן.איי.

אמנם ממקומות ""מושבי"" זה נראה מרתק, אך ברור לי לחלוטין שבחוויה האנושית זה ממש אתגר. אכן, זו גם סיבת המחלות הרבות; מערכת החיסון לא תמיד עומדת בשינויים הפיזיולוגיים ותוקפת את עצמה או ״אובדת עצות״ וכאן ניתן להיעזר בתודעה החדשה.

אני עוקבת בסקרנות אחרי שיטת איזון חיים ורואה שזו דרך טובה לגשר, אלא שיש לעשות איזונים על בסיס יומיומי. לפחות המטפלים בשיטה חשוב שידעו. השבת האיזון ברגע נתון מאפשרת את חיזוק המערכת החיסונית ומפוגגת את הסבל הנגרם כתוצאה מהפרות איזון.

תדעי שנעשים המון מאמצים להקל. כן, גם על ידי התמרות וכולנו מכל הקבוצות והעולמות בשמיים ובארץ (כפי שאת אומרת), מגויסים לתמיכה ועזרה.

זו פעם ראשונה שהשינוי נעשה בלייב. כלומר, תוך כדי החיים עצמם. זה נעשה מפני הצורך לשנות תפישה ולפתוח את המודעות של כל אדם למקורו.

לא ניתן לעשות שינויים תודעתיים אלא באותו עולם בהם הם נחרטו. יש להתיר את האחיזות והחריטות ואת זה ניתן לעשות אך ורק דרך החיים האנושיים באותו גוף ובאותו מיפתח זיכרון.

לשאלתך האילמת. ההתבוננות מחוץ לגוף עוזרת, אך אינה באה במקום החוויה עצמה. כן, זה צריך להיות בכל המישורים האנושיים ‘על אמת’ כמו שאומרים.

העברתי לך את כל המידע לאחר עזיבתי את הגוף על מנת שתפרסמי אותו כך שאין צורך לשאול רשות. היא נתונה לך מראש.

אל תייסרי את עצמך על כך שהיית רוצה עולם יותר מסודר. זוהי תקופה בה מופרים סדרי עולם ברמות המאפשרות פירוק התוכנה. 

לסיכום, אומר רק כך: כל מה שאת מכנה "אנשי המאסה הקריטית" פועלים כגוף אחד וכיחידים בתוכו ומתוכו, בכל העולמות, ליצירת שינוי.
את קראת לזה איחוד של תודעות, או תוכנות וזו הגדרה לא רעה ולכן אשאר בה. מדובר בחוויה של זיכרון קולקטיבי הלכה למעשה בכל עולם.

 כן יקירתי זה יוצר המון בלגנים, (מטבעו של שינוי), אך אין הכוונה להיעדר מוחלט של שליטה, רק קצת… הרי איננו יכולים לדעת בוודאות מה ההשפעות על כל אחד ואחד רק באופן כללי וגורף, אך בתוך "האופן הכללי הגורף", ישנן נשמות שחיות בתור אנשים ששכחו שהם נשמות, הסובלים סבל רב מאי ההתאמה בכל הרבדים, מהבלבול, מאבדן הכיוון, מאינספור מחלות אוטואימוניות ואחרות, בקיצור, מתחושת אובדן שליטה.

אז אינני באה לומר שישנה שליטה מוחלטת מכיוון שכל אינדיבידואל אחראי על גורלו והחלטותיו ואיש אינו מחליט עבורו. בעת זו של שינוי,
המטרה היא הכרה ברוח הנותנת חיים בגוף כחיבור למקור שאיננו בחוץ אלא בפנים, בתוך כל אחד ואחד. מכאן, שבהיעדר מודעות כזו ומתוך חוויה שדפוסים ומנהגים ישנים כבר אינם רלבנטיים, חל בלבול, סיאוב, כאב וסבל רב, מתוך חיפוש אחרי דבר מה שאינו ידוע, כ""שהאליל"" הוא אליל העושר, החומר, המעמד והיוקרה, הפרסום וכדומה.

אך לא לעולם חוסן, נאמר. כלומר, דבר אינו נשאר כשהיה ודברים משתנים. לעיתים מתוך מה שנראה כהרס, כי זה באמת הרס של הישן על מנת לבנות משהו לחלוטין אחר. לא עוד מאותו הדבר.

כאן נכנסים כל "בעלי התפקיד" החווים עצמם דרכו ובעזרתו, המתגייסים על פי כישרונם ויכולתם לערוצים שונים של סיוע בדרכים רבות; אם זו העברת מידע לכדור-הארץ, רעיונות ואמצעים לריפוי והתחדשות ובין שבדרכם סמויות וגלויות אחרות.

כל בעל תפקיד עושה אותו גם בכדור הארץ, דרך השתקפות בכדור הארץ, או דרך נשמות אחרות שהתגייסו להיוולד אליו, כמונו.

נחוץ לך להיות מודעת הן לתפקידך והן לבעלי התפקידים בשמים ובארץ. כך תהיי מכווננת יותר מה שיתבטא בביטחון שלעיתים את עדיין בורחת ממנו, שמא זה קשור לאגו…
אז זהו שלא, זוהי עת לזקוף קומה ולומר כל מה שיש לכם לומר והעיקר להרגיש סוף סוף אהובים ושייכים חלק מ… כפי שאתם כמהים, הלכה למעשה.

תם עידן הסיפורים שאתם מספרים לעצמכם. לו תשילו אותם במודע, בכל פעם שעולה סיפור, תרגישו הרבה יותר טוב והחיוניות תתעורר בכם מחדש.
באתי לומר לך זאת, אני יודעת שאת לוקחת אותי ברצינות, אז אל תיקחי יותר מדי ברצינות… אוהבת אותך, אתחבר מידי פעם, שמחה שהתחלת בהפצת הידע!!!

אני: תודה אהובה!!! כמה שאני אוהבת אותך….

רותי: "כמו עקרב טוב"

אני: נכון כמו עקרב טוב!!!

כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי.

פתוח