כשקיבלתי את הסבר המדריכים על מהי צניעות מנקודת מבטם פרצתי בצחוק משחרר מהעדר הקשר בין מה שאנו מחשיבים כצניעות לבין ראייתם של המדריכים.
בנוסף, ממליצים ומעודדים אותנו המדריכים להתחבר לאמון מלא שכל מה שקורה הוא לטובתנו העליונה, המתקיימת בכל רגע נתון מעצם היותנו, גם אם איננו מודעים לכך.
המדריכים מנחים אותנו ללמוד לסמוך על ההוויה מבלי לחשוב על התוצאה מתוך ידיעה הולכת ומתחזקת שמה שנכון לקרות אכן קורה, שהידע הטמון בנו מתחבר, עלינו לאפשר לו להתקיים.
זה העניין של לסמוך על המציאות ועל החיים יותר ויותר, על הנכונות לטעום ולהתנסות בלי חשבון, מתוך סקרנות אינסטינקטיבית מנחה וידיעה שמה שאנחנו נמשכים אליו נכון לנו, גם אם איננו יודעים בוודאות מה תהייה התוצאה.
המדריכים מעודדים אותנו להתאמן בלקחת בחשבון את סדר העדיפויות המספק את ההוויה הפיזית, הרגשית, המנטאלית והרוחנית.
והעיקר צניעות…חה, חה, חה…
קריאה מהנה בהמון אהבה, דורית.
תקשור מדריכים על צניעות
"צניעות הוא מושג מאוד טריקי בעולמכם, מאוד טריקי, ומדוע?
היות ו- א. הוא תלוי זמן ומקום.
ב. מהווה כלי יוצא מהכלל לרגשות אשם ולתבנית תרבותית ""נעלה"" שיש ללכת בעקבותיה.
ג. כלי לסיגוף ואמונות הימנעות מסיבות כאלה ואחרות.
אלו מעט מהשימושים בצניעות.
נאמר לך למה אנו קוראים צניעות: ליכולת להוות, הלכה למעשה, את העובדה שכל אחד מאיתנו נשמה ברואת "אנרגיית אם", כמו כל אחת אחרת, שמגיע לה הכל בגדול, כפי שמגיע לכל אחת מהנשמות, לא טיפה יותר ולא טיפה פחות!
צניעות פירושה אהבה אוניברסאלית חובקת כל, יחסי גומלין זורמים בין הכול לכול בתנועה מתמדת, ומה פירוש? שהרי תנועה מתמדת = השתנות מתמדת, מפגשים מתמידים, התחדשות מתמדת שאין בה מקום לאחיזה, להחזקה, לתפיסה.
מעצם יחסי הגומלין מתארעת זרימה, העברה, הממלאת את "מצבורי הנשמה". אין צורך לאחוז בדבר, אין צורך לתפוס בדבר, אלא למלא ולהתמלא תוך כדי השתנות וזרימה בלתי פוסקת.
חישבו על כך!
דמו מצב של יחסי גומלין, של היענות מתמדת. שוו צורה עם הוויה זו יום, יום ותפנימו מהות צניעות.
זוהי רמה מאוד גבוהה מבחינת כדור הארץ, שמעטים מאוד באמת בהשגה שלה כרגע, משום שעצם דברינו מתקשרים עם דעות ואמונות כחוסר רצינות וחוסר אחריות. כי מה זאת אומרת יחסי גומלין בתנועה מתמדת, נפרדים ונפגשים כל העת? זה הרי מערער את כל תפיסת האנוש המקובלת המצדדת בשחזור אותה התבנית שוב ושוב, ושוב. ומדוע מדברים אנו על כל זאת? מפני שזוהי מהות השינוי בכלל, ושאת עוברת בפרט.
התרחבות נקודת המבט, בהכרח גוררת אחריה שינוי מהותי בחיים. אין, למשל, צורך לזכור דבר, שכן ישנם יחסי גומלין מתמידים בין הכול לכול. כל מה שנחוץ הוא לאפשר לתודעה הערה לקלוט. קרי, כל מה שנחוץ זאת הקשבה אמיתית ונכונות אינסטינקטיבית לזרום עם מה שנאמר/הועבר/נקלט.
נכון, לא צריך לדעת דבר מראש, אלא להוות, לחיות בהווה מלא את הרגע, כל רגע, המביא ממילא את הרגע הבא, מבלי לעסוק ברגע הבא. זה מתקשר לעשיית דברים באהבה ולאהוב את מה שאתם עושים. זה מתקשר לשקט נפשי ולשלווה, משום שאתם מצויים ברגע נתון במאה אחוז ולא בשום מקום אחר.
מה שמהווה חלק מההוויה שלכם מצוי עימכם כל העת בלא הפסקה, וכל מה שנחוץ זו תשומת הלב של התודעה הערה שלכם על מנת שזו תהיה הווייתכם (כמו כרגע שאת כותבת אותנו).
כלומר, זהו תהליך של התרחבות ממוקדת.
זהו גם אחד מסממני השינוי הגדולים, שאין יותר הפכים, יש חיבורים; בו זמנית מתפזרים לכל שלוחותיכם, האני שלכם וכו', בו זמנית ממוקדים ומדויקים.
הרגע הנתון הוא עולם ומלואו, דורית, כל מה שיש, וזו איננה קלישאה. כשתשומת הלב שלכם במאה אחוז באדם אהוב, למשל, זה כל מה שיש, עולם מלא, שלם ומספק ומשמח, הלא כן?!
כך נכון לגבי כל רגע ללא קשר למצב ספציפי. קרי, השינוי חל בעצם המושגים הקיימים והמקובלים, בעצם התבניות המקובלות בכול שטחי החיים האנושיים, בכול "התפקידים" האנושיים: אם, בת, בן, חבר, חברויות בכלל וכו', ונבנים קריטריונים חדשים למושגים יסודיים כהורות, חברות, זוגיות, וכיוצא באלה.
שינויים אלה נדרשים על מנת לעבור מימד. אין אפשרות לעבור "למימד התשיעי", כשהתוכנה הישנה שולטת. חייב לחול ערעור, והערעור מתבטא גם בפיזי, באי שקט, ברעב, בתחושת ריחוף (כפי שאת חשה), באי מיקוד "מקובל" ונורמטיבי במציאות, אך לא ברמה מסוכנת ו/או מסכנת.
זהו "התפר" בין המימדים, וכאמור, התפר הוא המקום הרגיש ביותר. מחייכם יתרחקו אנשים ויתקרבו חדשים. חלק מכם משנה סביבה, חלק מכם משנה מהות עבודה.
הרי אנו עוסקים בשינוי. קרי, מבקשים לעזור לכם לעבור פאזה, ומעבר פאזה כרוך בשינוי תפיסה וראייה של דברים.
קרי, ביכולת לחיות בכל רגע במאה אחוז. אין יותר "אם ואילו", כשההיענות האינסטינקטיבית מופנית ליקום, לסובב, לעצמכם במאה אחוז באותה המידה, במקום לתבניות.
כשאתם ממוקדים בתבניות, ואז… אם התבניות אינן מתפקדות… רחמנא לצנן, שומו שמיים…
עליכם לחוש מאושרים, מחוברים ומחובקים, מוזנים בשפע שיביא גם את השפע הכלכלי המיוחל ויאפשר למצות בעולם החומר את המלוא. עדיין אתם חוסמים בכך שאתם נענים לתבניות האנושיות הקשורות עם ציפיות, תקוות, כמיהות, תלות ערך, וכיוצא באלה, במקום להיענות למהותכם, לסובב אתכם, לרגע נתון כל רגע.
כבר שנים רבות אתם מקלפים את קליפות ההגנה שנצברו בעולם החומר וגרמו לעכבות ולחסימות תוך כדי גילוי של נדבך על נדבך של המהות האנושית והרוחנית שלכם ושל הסובב אתכם.
שנים רבות אתם מטמיעים מידע בכך שאתם מדברים, שואלים שאלות, מקבלים תשובות, מקבלים תקשורים. המיקוד צריך להיות על מה שנכון לכם במאה אחוז ללא שום תהיות והאשמות פנימיות".