לכל פרט X דרכים לחוויית הקוד של עצמי

החלטתי הפעם לשתף אתכם בתקשור ארוך מהרגיל ומעניין במיוחד, השופך אור על הדרך של כל אחד מאיתנו כנשמה (קוד אנרגטי), החווה עצמה בעולמות השונים ושוכחת מי היא במקורה. כל פעם מתייחסת, במיוחד בחיים בכדור הארץ, לדמותה העכשווית בלבד, מבלי לזכור במודע (בדרך כלל), מהיכן היא באה ולהיכן היא הולכת ומהי מטרת החיים הכוללת.

קריאה מהנה ובאהבה, דורית.

לכל פרט X דרכים לחוויית הקוד של עצמו. – כיצד ולמה

יהושפט: "השלום והברכה לך יהושפט כאן. עוסקת את בחיפוש דרכים ליצירת מציאות רצויה. על אף שבמשפט זה, או בהארה זו ("מציאות רצויה") ישנו שיפוט, ישנה ביקורת, ישנה ידיעה מראש של איך הדברים צריכים להיות. (ה"שיקופית").

אליה וקוץ בה ומדוע? ישנה ראייה מתובנתת, מסודרת, מעוגנת בכל העולמות אלא, שהדרכים הן שונות, מה פירוש דבר: לנשמה קוד מסוים, כלומר ישנו מבנה, ישנו גרעין, הגרעין הזה יש לו גבולות וגבולות הגרעין הזה חווים כולם. כלומר, ישנה גם מטרה והמטרה היא חווית כל גבולות הגרעין, כל תכונות הגרעין. זו המטרה ויש לה, אין סוף דרכים אבל, גם זה לא מדויק מפני שישנן X דרכים וזה יכול להיות מאה, מיליון, או עשרה מיליון (וזה ממש לא משנה), של חווית הנשמה את עצמה ואנחנו מתייחסים כרגע בפרט, מפני שכשמדובר בהרבה מאד דרכים, כפי שראית, במובן של אין סוף דרכים, מדובר בחוויה של גרעין האנרגיה עצמה, של "אנרגיית האם" (הבורא), עצמה, "נשמת האם" עצמה כלומר, בחוויה, שהיא חוויה מורכבת מהרבה מאד פרטים ולכן, בחרנו הפעם את הנשמה עצמה, את הפרט.

לכל פרט X דרכים לחוויית הקוד של עצמו. X ולא Y והוא חווה את זה כפי שאת יודעת בעולמות שונים, בממדים שונים בו זמנית. כלומר, בו זמנית ישנן X השתקפויות לכל גרעין נשמה ולכל פרט, שחוות את עצמן בכל העולמות ובכל המקומות. בכדור הארץ, חוויה זו מוסתרת מעיני הגוף (היא לא מוסתרת מעיני הנשמה, היא מוסתרת מעיני הגוף.) ומכיוון שהיא מוסתרת מעיני הגוף, היא נמה את שנתה… ואז……. מתפתחת השקפת עולם, דרך חיים, שאופיינית לחיים בגוף, שמנותקת מהזיכרון, מהידיעה, של כל השבילים שבהם חווה הנשמה את עצמה ברגע נתון של זמן. אפשר לומר צמצום מוחלט, אפשר לומר התמקדות מוחלטת. התמקדות מוחלטת, המאפשרת את חווית עולם חמשת החושים לכל פרטי הפרטים.

כבר דיברנו הרבה פעמים על כך שחוויה זו של התמקדות בגוף פיסי משתנה (ואפשר לומר ממקום אחר שהפרדה זו משתנה) כלומר, נוצרה הפרדה כמעט מוחלטת בין גוף לרוח, וכך הדבר גם בעולמות אחרים. כלומר, על מנת תתאפשר חוויה בגוף במלואה, מוקדה, או נכון יותר, הושמו לה "גבולות חוויה" מוגדרים מראש. "גבולות החוויה" המוגדרים מראש נקבעו למעשה על ידי התנאים, העולם, אליו נולדה הנשמה. כלומר, מלכתחילה בחוויה בעולם מסוים נוצרים "גבולות חוויה" על פי מה שמתאפשר, או לא מתאפשר, באותו עולם ונכון יותר לומר על פי מה שמתעורר, או לא מתעורר, באותו עולם.

מכיוון שבמיקוד החוויה ב"מישור האדמה" (דורית: המישור אליו אנו מודעים בכדור הארץ), לא התעוררו עד לא מזמן זיכרונות מעבר לזיכרונות של "מישור האדמה", נם הזיכרון הנשמתי את שנתו מבחינת המודעות ההכרתית.

מה שקורה כעת שנוצר תהליך של מיזוג מישורים או מיזוג תבניות, מה שאנו קוראים ה"תמצית המוכלת". זה איננו קורה רק בכדור הארץ. הרבה פעמים ביקשת להבין כיצד הדברים מתארעים בעולמות אחרים והנה עוד חלק מהתשובה: מה שקורה זה שהשתקפות מסוימת, (ושימי לב היטב), מקבלת את "הצבע" של העולם שאליו היא משתקפת. במובנים רבים אפשר לומר היא מתמזגת עם העולם אליו היא משתקפת. זה מאד בולט ב"מישור האדמה" מפני שברור לגמרי לכל בני האדם שהם בני אדם. מעט מאד מהם מודעים לרעיון הנשמה וגם אלה שמודעים לכך, מרגישים עצמם בפועל כבני אדם ולא כנשמה בגוף, עד כדי כך ההפרדה היא חזקה.

כעת כאמור, חל מיזוג בין המישורים ובין הממדים כך שמישור מחשבה אחד נפתח למישורי מחשבה נוספים אחרים. אפשר לומר, שלתוך כל עולם "נופלות טיפות" של צבעים נוספים ומתערבבות בו כך שהצבע שלו משתנה, הדחיסות שלו משתנה, האפשרויות בו משתנות. נוצרת פתיחות להבנות נוספות כפי שאת ואחרים חווים ב"מישור האדמה".

לא בכדי שלאורך כל כך הרבה מיליוני שנים, כל כך הרבה אנשים לא היו מודעים למהות נשמתם. ובעצם האהילו דמות כזו או אחרת והלכו אחריה כהולכים אחרי הקוד האלוהי שצבור, מצוי, מובנה לתוכם, כתחליף כמובן. מבחינה זאת השינוי הגדול ביותר הוא ש"התחליפים מתחלפים", הם מתחלפים בראייה, ביכולת הכלה של נקודות מבט נוספות ובעצם, זוהי פריצת תבניות חשיבה, פריצת מסגרות, פריצה של דפוסים, אמונות, דעות וקביעות. לכן, הבלבול המאד גדול שאתם חווים ב"מישור האדמה" בכל מה שנוגע למשל בבריאות. מה טוב ומה לא טוב, מה משמין, מה גורם לכולסטרול, מה מעלה סוכר, מה גורם לסרטן, מה גורם לכאבי ראש וכו', וכו'. זה לא שהתשובות שמגיעים אליהן אין בהם אמת, בכולן יש אמת, אך אין אמת מוחלטת, מכל נקודת מבט הדברים נראים אחרת. זה נכון בכלל וזה נכון בפרט אך אנו מתייחסים היום לפרט ולכן נאמר האמת המוחלטת שבכדור הארץ מפסיקה להיות מוחלטת.

בשל היפתחות של תבניות חשיבה, פריצה של תבניות חשיבה, זורמת אינפורמציה נוספת למוח האנושי המאפשרת לראות דעות חדשות, כיוונים חדשים, פתרונות חדשים שיאפשרו חיים יותר בריאים אך למעשה כל אחד שקולט איזה שהוא רעיון כזה בגוף הפיסי, מפתח אותו להשקפת עולם שלמה שמתעלמת הרבה פעמים, (ונכון לומר בדרך כלל), מדרכים אחרות, נוספות. כלומר, הראייה עדיין איננה הוליסטית ופתרון אחד עדיין איננו מביא לחיפוש אחר פתרונות רבים נוספים לפני שנכתבת תיאוריה ולכן בעצם מה שקורה שנוצרות תיאוריות קבוצתיות. מה זאת אומרת נוצרות תיאוריות? (וזה נכון לגבי כל נושא, אנו מתייחסים לנושא הבריאות, או "הרפואה השלמה", היום מפני שזה מה שמעסיק אתכם כרגע), ובכן, נוצרות תיאוריות קבוצתיות כלומר, מישהו עולה על איזה שהיא דרך, על איזה שהוא פתרון לגבי צורת חיים שמאפשרת בריאות יותר גדולה, צורת התעמלות, פעילות שמאפשרת בריאות יותר טובה, צורת הזנה פיסית שמאפשרת בריאות יותר טובה, זה נכון לקבוצה מסוימת של אנשים, או מתאים לקבוצה מסוימת של אנשים שמתחברת לתפיסה הזאת מאמינה בה ומתחילה לחיות על פיה, זה לא מתאים לכולם. עדיין אין תפישה שמתאימה לכולם כרעיון, שאפשר לפרק אותו במאות צורות.

כלומר, אין תפישה גרעינית של בריאות למרות שבעולם אחר ידוע כבר הרבה מאד זמן ש"רפואה שלמה" קשורה להזנה בכל ארבעת הרבדים, קשורה לסיפוק ולשמחה, קשורה למצב התודעה של האדם. זה ידוע, ביחד עם זאת אין ראייה הוליסטית כוללת, נוצרות דיסיפלינות שמתאימות לקבוצות מסוימות שמאמצות אותן ונשבעות שזוהי האמת ואין בילתה. בדרך זו מתפתחות הנשמות ע"י התנסות. כך הדבר בכל העולמות. היום מבקשים אנו לדבר על התפישה הגרעינית, הנכונה תמיד, ומגוונים."בדרכים ובאופנים רבים

דורית – גם החיים בכדור הארץ, ההשתקפות של הנשמה פה בארץ, זה גם כן עניין של מחשבה קבוצתית שקבוצה מסוימת החליטה להתגלגל בגוף בכדור הארץ ושמי שזה לא מתאים לו פשוט לא עושה את זה.

יהושפט – "נכון מאד, גם ההשתקפות בכדור הארץ , וזה נכון לגבי השתקפות לגבי כל עולם, היא גרעינית, קבוצתית. נכונה לקבוצה מסוימת, ולא כל הנשמות משתקפות בכדור הארץ. כפי שלא כל הנשמות משתקפות בפליאדות וכן הלאה.

נאמר יותר מכך, זה נושא מורכב שנשמח לפתוח אותו. קבוצה שמשתקפת, משתקפת בו זמנית בכל מיני עולמות יחד. מה שלא אומר שכל הפרטים שלה תמיד נמצאים יחד באותו עולם בו זמנית. כלומר, כל הפרטים שלה של אותה קבוצה, "נשמת אם" לצורך העניין, משתקפים לכל עולמות החוויה המאפשרים הגשמה דרך חוויה. גם בתוך "נשמת האם" יהיו פרטים שלא ישתקפו לכדור הארץ למרות שישנה קבוצה גדולה בתוך "נשמת האם" שמשתקפת בכדור הארץ ואנו מדברים על "נשמת אם" שלנו כרגע לצורך דוגמה. המידע של תפישה זו, על חיים במישור זה או אחר, עובר כחוט השני בכל הפרטים הנוגעים ל"נשמת האם" הזו. זה נכון לגבי כל "נשמת אם". כל הפרטים של אותה "נשמת אם" שמתגלגלים בכדור הארץ למשל, לא תמיד מתגלגלים יחד ולא תמיד מתגלגלים יחד בכל העולמות ש"נשמת האם" מתגלגלת בהם ואנו מעדיפים לומר משתקפת אליהם.

נניח לזאת כעת מפני שזה נושא מורכב שנבקש להיכנס אליו בנפרד כחלק מן המידע, כחלק מהראייה הכוללת. שומעים אנו שאלות ככוורת בראשך והתמסורת שנוצרת, שקורת, לגבי מה קובע את ההשתקפויות לגבי הקשר, לגבי "נשמת אם" אחת לעומת "נשמת אם" שנייה, נשמח להשיב על כל השאלות האלה, אך נחזור כרגע לעניינינו.

אנו בענייני ראייה כללית נכונה תמיד. לגבי בריאות למשל (למרות שאפילו הכותרת בריאות מצמצמת את מה שמבקשים אנו לומר.)

מדובר בסיפוק, בשמחה, בשמחה וחדוות יצירה, בהנאה מרובה בכל ומכל רגע נתון של זמן. מדובר בביטוי חופשי אוטנטי של יצירתיות, רעיונית, מעשית, פיסית, רגשית ורוחנית. מדובר בנתינת רשות לכל הקולות הפנימיים לבוא לידי ביטוי בעולם הנבחר. מדובר בשינוי מוחלט של גישה ותפישה שכבר דיברנו עליו הרבה מאד פעמים.

תמיד השוונו זאת להצגת תיאטרון ולמלתחת התיאטרון שיש בה תלבושות מכל ההצגות לאורך הרבה מאד שנים. ראייה זאת של תיאטרון מדגישה תפישה שהנשמה משתקפת בתוך הגוף ושיש לה אפשרויות בחירה רבות לאיזה "" היא רוצה להתחבר ברגע נתון של זמן. הצגת תיאטרון ניתנה מפני שהיא לא פועלת לנצח. היא פועלת גם אם היא מאד מצליחה נקודתית, X מאות פעמים וגם אם היא נמשכת, או משוחזרת לאורך שנים רבות, הרי שמתחלפים השחקנים שמתאפשר להם לחוות את אותו רעיון בעצמם דרך התפקידים שהם משחקים. הצגת תיאטרון, משום שהיא מורכבת מהרבה מאד תפקידים. יש לה מסגרת, יש סיפור, יש התחלה, יש אמצע, יש סוף, יש הרבה מאד תפקידים שכל אחד בוחר או נבחר לשחק.

כשאנו מסתכלים מנקודת המבט הנשמתית, בוחר או נבחר, איננו משנה כלל, משום שבכל מקרה אנו רואים זאת כבחירה לכל דבר.

כבני אדם שאינם זוכרים את היותם נשמה, אינכם מרגישים בוחרים הרבה פעמים. לעיתים אתם לא בוחרים (מבחינת בחירה מודעת), בתפקיד א' או ב', או למשל, רוצים לבחור בתפקיד א' או ב' ומוצאים עצמכם נבחרים לתפקיד אחר ומחליטים לקחת אותו בלית ברירה, או לא. כלומר התחושה המלווה היא הרבה פעמים של תסכול, או של "גזירת גורל". במקרים אלה אין תחושת בחירה ובכלל, מבחינת התפישה האנושית, תחושת ה"בחירה", יחסית ל"נבחרת", היא מאד קטנה. רוב התסכולים של רוב בני האדם הם משום שהם מרגישים נבחרים ולא בוחרים. לפעמים זה מאד מחמיא להיות נבחר לתפקיד מסוים, אך בדרך כלל זה מאד מתסכל בפרט אם זה לא התפקיד הרצוי.

מדברים אנו על תפישה שונה, תפישה של בריאות הוליסטית, שכוללת בתוכה את כל הרבדים כולם בשיתוף פעולה וזרימה, כשכל פעם תפקידים אחרים מאפשרים ביטוי של כול הרבדים בצורה אחרת. כשכל פעם התפקידים של "הצגות התיאטרון" השונות, מאפשרים הדגש על תכונות מסוימות , על רבדים מסוימים. מכיוון שזהו משחק וזהו תפקיד וזוהי הצגה, זה לא אתם! זהו תפקיד דרכו הנשמה חווה עצמה.

תפישה שונה לחלוטין, שפותחת הרבה מאד אפשרויות ביטוי, שעדיין איננה רווחת, מפני שהיא מערערת את שלטונן של הרבה מאד מסגרות, דעות אמונות רווחות ובוודאי מערערת את שלטונה של התפישה האנושית המקובלת. הוויכוחים הגדולים ביותר בין בני האדם נוגעים לצדק: מי צודק, השיטה של מי יותר נכונה, לפעמים עד כדי הקצנות: כששיטה מסוימת, חדשה או חדשנית, לא מתקבלת, היא מוקעת בלשון המעטה. בהיסטוריה שלכם העלו אנשים על מוקד בשל שיטה, או רעיון חדשני מידי… היום עושים זאת בצורה אחרת. הפרינציפ הוא אותו פרינציפ כל עוד הראייה, או התפישה מראש איננה הוליסטית. ישנם X דברים שהם נכונים והשאר לא. ישנן X אפשרויות שהן נכונות והשאר לא. עדיין, גם אצל אלה שיש להם תפישה הוליסטית יש מעט מאד שמבינים שתפישה הוליסטית פירושה: שלכל אדם בגוף הפיסי יש את הדרכים שלו לבטא את עצמו, והדרכים כולן לגיטימיות.

מיד עולה השאלה של חוק וסדר, מיד עולה שאלה שנובעת מפחד, של כאוס, בלגן, מה זאת אומרת, "איש הישר בעיניו יעשה"? מה יהיה? כיצד תתקיים חברה מתוקנת? מה פרוש כל הדרכים לגיטימיות?

נחזור ל"הצגת התיאטרון". זה אומר שלהצגת התיאטרון יש גבולות מסוימים, יש חוקים מסוימים, יש רקע מסוים אל תוכו תפורים X תפקידים ומי שבוחר לשחק תפקיד מסוים, יודע (לא במודע), שהוא בוחר לשחק את התפקיד הזה בתוך ההצגה הזו, עם החוקים האלה. מי שבוחר לעבור על החוק יודע שהוא עובר על החוק. יודע שהוא פועל נגד החוקים ומכאן שיש לזה תוצאות. ואנו מציינים זאת מפני שבתפישה שאנו מדברים בה, יש מודעות לגבי הבחירה, מאה אחוז אחריות לגבי כל מעשה, מילה, התייחסות או אי התייחסות, משום שמודעות לבחירה קשורה עם מודעות ההדהוד, ההשפעה, יחסי משפיע/ מושפע. בתפישה שאנו מדברים עליה שהיא "תפישת היוצר", כפי שהיא נקראת בכל מיני אסכולות בעולם שלכם גם כן, אתם יוצרים את המציאות שלכם. בתפישה זו קיימת ההבנה שאין התפתחות מתאפשרת בחלל ריק אלא תמיד במסגרת, והדגש על מסגרת של איזה שהוא עולם השתקפותי שאנו משתקפים בתוכו, המאפשר הגשמה דרך חוויה = הזנה. כלומר: תמיד יש רקע, תמיד יש חוקים, תמיד יש אתגרים שונים ודרגות קושי שונות, תמיד נוצרת התייחסות מסוימת כתוצאה מה"מחזה" ומהרקע שבתוכו נכתב ה"מחזה" ובתוכו משוחק. בתפישת היוצר יש ידיעה ברורה שכל אחד ואחד מבני האדם הוא ניצוץ אלוה ממעל, שכל אחד ואחד מבני האדם הוא חלק מ…. אחד יחיד ומיוחד + חלק מ…… מה שאומר שזה ברור מראש שכאשר הנשמה נולדת אל תוך הגוף או, משתקפת בגוף, היא חלק מאינסוף השתקפויות המאפשרות לה לחוות את "הצגת התיאטרון" שהיא בחרה לחוות ונאמר את הצגות התיאטרון שהיא בחרה לחוות וגם כאן ברצוננו להדגיש: הצגות אומר, שישנם תפקידים רבים ביותר לכל אחד ואחד מבני האדם ואנו מתייחסים במיוחד, בפרט, ל"מישור האדמה", מישור המנותק ביותר משאר ההשתקפויות מבחינת הזיכרון הער. כלומר, ישנן הרבה "מחזות" חיים. בתוך כל "מחזה" אפשר להחליף תפקידים, זה הכל עניין של בחירה. אין רק תפקיד אחד שממלאים לאורך כל החיים, אלא אם כן זאת הבחירה. יש הרבה מאד תפקידים שמאפשרים לנשמה לבוא לידי ביטוי בגוף הפיסי על כל הרבדים.

לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ היו תקופות ארוכות ביותר שנבחרו X תפקידים למשל, תפקיד האם, תפקיד האביר ותפקידים רבים נוספים שאנשים נאחזו בהם כאילו ורק דרך האמהות או רק דרך האבירות יכול לבוא לידי ביטוי הערך העצמי. יכולה לבוא לידי ביטוי הקונספציה האישית המיוחדת, כך שמבלי התפקיד, אין ערך, עם כל מה שמשתקף מאמירה זאת. זה קיים גם היום.

אלה הגבולות שנפרצים בדיוק מפני שב"תפישת היוצר" ישנם הרבה מאד "מחזות", "תלבושות", על כל הרבדים. ישנם הרבה מאד תפקידים שההשתקפות יכולה להשתמש בהם כרצונה.

כשהנשמה בוחרת השתקפות מסוימת היא יודעת שיש לזה הדהוד כלומר, מדברים אנו על שינוי מבחינת המעבר במודעות ההכרתית למקום של הכרה במהות האור, בנצח, בכך ששום דבר איננו נגמר ושהכול נגמר: למרות שהחוויה איננה נצחית = כשההשתקפות מיצתה את עצמה היא מתפוגגת והנשמה משתקפת במקום אחר. הכל אשליה כפי שאנו נוהגים לומר, כל מה שאיננו נצחי הוא אשלייתי ולמרות כל זאת כל הידע והניסיון המצטבר אצור בתאי זיכרון.

בכדור הארץ בהעדר הזיכרון הנשמתי במודע, זה בולט במיוחד כפחדים, כחרדות, כ"אוטומטים שקופצים" אל מול סיטואציות מסוימות, כהגנה. כשהכול נובע מחוויות עבר, ממסקנות עבר, מהחלטות עבר שפועלות באופן אוטומטי, שעולות כשהנסיבות מגרות את אותה חרדה, פחד, איום, את אותן התניות, מפני שמדובר בהמון התניות.

גם זה נפרץ וזה הכל קשור לבריאות, או ל"רפואה שלמה", כפי שמעדיפים אנו לומר, מפני שההפרדות האלה נפרצות וב"תפישת היוצר" מתקיימת אחריות מלאה, מאה אחוז אחריות מודעת לגבי כל בחירה כמודעות בסיסית. ישנה ראייה ברורה חדה ובהירה, לגבי תוצאות של כל דבר, של כל מעשה, מבחינת ההכרה בהדהוד. ישנה יכולת להתחבר במודע ליחסי הגומלין שהם תוצאה של כל תפקיד, התנהלות, התנהגות ואז לא קיימת שאלה מה יהיה אם "איש הישר בעיניו יעשה", ברור שאיש הישר בעיניו יעשה, בהתאם ל"הצגה" בה בחר לשחק, בהתאם לתפקיד שהוא לקח על עצמו בתוך ה"הצגה" הזאת. מפני שהוא חלק מ… ואנשים אחרים ניזונים מהתפקיד שלו לא פחות משהוא ניזון מהתפקיד שלהם.

לסיכום החלק הזה, הזנה קשורה עם בריאות שלמה, עם "רפואה שלמה". "רפואה שלמה" פירושה הזנה על כל הרבדים.

מכאן, שכל אחד יכול לבחור לו במסגרת של ראייה ברורה ובהירה, במסגרת של השכלה, במסגרת של תבונה, מה התזונה שמתאימה לו, במקום להיתפש באסכולה מסוימת שהיא כביכול האמת האוניברסלית בהתגלמותה. זה נכון לגבי תנועה, לגבי למידה, צורת חיים, כל דבר. בוודאי שלסביבה תהא דעה למשל, לגבי אדם שנוסע כל הזמן, או אדם שיושב כל הזמן באותו מקום, את זה לוקחים בחשבון, זה חלק מהעניין, חלק מהלמידה ואם מישהו נאחז בשיטה מסוימת מבלי לראות מה מתאים לו באמת, תהיינה לזה תוצאות ומהתוצאות ילמד.

ניקח למשל דיאטה, זאת דוגמה טובה ביותר. ב"תפישת היוצר", מה שנחוץ, זה ללמוד מה הגוף צריך כדי שהוא יתפקד בצורה הטובה ביותר. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, זה עניין של אמונה, זה לא עניין של עובדה. ומה תעשו בעולם שבו ישנו זיהום עצום של אוויר שאינכם יכולים להימנע ממנו? עולם שנובע מתוך ראייה מאד מצומצמת ומאד צרה שאיננה לוקחת בחשבון את ההדהוד, עולם שממציא את הדברים שלו אך איננו ב"תפישת היוצר"? כלומר, בתפישת ההדהוד, במקום של אחריות קולקטיבית כך שהאוויר מזוהם, והמזון שאתם אוכלים, גם אם אתם אוכלים מזון אורגני, איננו מאה אחוז זמין לגוף ויוצר עודף של כל מיני חומרים כגון גם מתכות שהגוף צריך לעכל אותם, להתגונן מפניהם בשביל לשמור על איזון המנגנון שלו.

בבחירה בגוף בחרתם במנגנון מסוים שמתפקד על פי חוקים מסוימים. בחרתם במסגרת מסוימת. יש לכם השתקפויות שאינן מצויות בגוף, החוקים שם שונים, אך תמיד ישנם חוקים, גם אם הם שונים. גם אם מבחינת ההבנה הלינארית הם הרבה פחות מוגדרים וברורים. כלומר, על מנת לעשות את הדיאטה שנכונה לכם ב"תפישת היוצר" (ואנו מתייחסים למילה דיאטה כאל דרך חיים, ולא כאל משהו שקשור להרזיה או השמנה, כפי שהמילה באמת משקפת), עליכם להכיר את הגוף שלכם. לדעת מה טוב לגוף שלכם ומה לא. עליכם להכיר את עצמכם על הרובד הרגשי, הרוחני, המנטלי בכדי לדעת מה טוב לגוף שלכם מכיוון שהגוף שלכם משקף את כל הרבדים ומהווה את כלי הרכב של הנשמה. עליכם לדעת מה נכון לכם. בתפישה הישנה, אתם מאמצים לכם שיטות שלא נכונות לכם, מחוסר מודעות ויש לזה תוצאות בלתי רצויות, בלשון המעטה. אתם עושים מאמץ עילאי לשמור על דיאטה מסוימת, משיגים את התוצאות הרצויות, ואחרי כמה זמן מרפים וחוזרים למקום שממנו רציתם לצאת, מה שיש מי שמכנה בעולמכם "אפקט היו יו". אין התמדה כשאין ראייה הוליסטית, כשראיית הכלים שזקוק להם היוצר על מנת ליצור את המציאות שלו אינה מתקיימת אי אפשר לראות את הכלים ולכן אין אפשר להתייחס אליהם.

"ברפואה השלמה" אנו מתייחסים בראיית היוצר, למאה אחוז אחריות על החיים שלכם על כל מה שאתם אומרים, עושים, או לא עושים, מדברים אנו על תפישה של חופש וזאת החרות.

לכל אחד מאתנו באשר אנו, קיימת חרות לבחור את ההשתקפויות שלו. בכדור הארץ מדובר על כוכב הבחירה היחיד, מכאן שעניין הבחירה הוא הרבה יותר חזק ומודגש. עולם חמשת החושים מבלי הקשר לחוש השישי, איננו מאפשר את מודעות הבחירה ואת ראיית המגוון העצום הפותח הרבה מאד אופציות. בעולמותינו החוויה היא הוליסטית, איננה מופרדת לראייה, שמיעה, טעם, מישוש ושמע. אנו בבת אחת מריחים ומבחינתנו המילה ריח כוללת את הקליטה האינטואיטיבית, את הטעם, את המגע וכיוצב"א שמאופיינים בהפרדה דרך חמשת החושים הפיסיים, בעולמותינו אין הפרדה וזה מה שמשתנה גם בכדור הארץ.

המשתנה כעת (ודיברנו כל כך בתחילת הדברים, ונסכם אותם), זו ההפרדה, תפישת ההפרדה. כדור הארץ עובר מתפישת הפרדה לתפישת שלמות וגם זה נושא מורכב מפני ששלמות (כפי שאמרנו לא פעם), היא כל רגע, ושלם פירושו משלים את עצמו כל הזמן. אך כאן אנו מתכוונים הפעם לשלמות במובן שישנה נשמה שהיא רב גונית ורב רובדית, שנוצקה ממקור שהוא ממקור רב גוני ורב רובדי, שמהווה השתקפות שלו ויחד עם זאת היא יחידה נפרדת אבל, איננה נפרדת באמת. היא שלמה בפני עצמה ושלמה בתוך הכלל כחלק ממנו ואין סתירה. בתפישה זו שקשורה כמובן ל"תפישת היוצר" אותה הזכרנו קודם לכן, אנו מבקשים לסכם הפעם.

תפישת השלמות אם כן, קשורה עם ראייה רחבה, החיבור בין רבדים ובין מממדים במודע, עם הוליזם (ביטוי שמאד מוכר בעולמכם), תפישה הוליסטית עם הבנה שכל עולם הוא כ"תיאטרון" שיש בו הרבה מאד הצגות חיים והרבה מאד תפקידים וכל אחד מכם רשאי לבחור לו את ההצגות והתפקידים שהוא רוצה ודרכם לממש את עצמו. ולא רק שהוא רשאי, הוא גם עושה זאת אלא, מה שמשתנה זה האוטומט. מה שמשתנה זה הידע, או נכון יותר לומר מה שמשתנה זו המודעות שגם האוטומט הוא חלק מההצגה, גם האוטומט הוא בחירה בין שהיא מודעת ובין שלא.

תפישת השלמות מעצם ההיות בכל רגע נתון של זמן = "תפישת היוצר", הבורא את המציאות שלו בעצם היותו, התנהלותו, התנהגותו, מחשבותיו, הווייתו בכל רגע נתון של זמן. מחושך לאור, מתת מודע למודע, מעבדות לחרות.

להפעם נסכם בברכת האור והאהבה השלום והשלווה.