רבות כבר דובר על כך שאנחנו נמצאים בתקופה שאי אפשר יותר להסתיר, להחביא ולהתחמק מדברים שבחרנו לטפל בהם ולהתמודד אתם בתוך עצמנו ועם הסובב. זוהי תקופה של 'רעידת אדמה' מתמדת, המשחררת את האחיזות בדעות, אמונות, קביעות על עצמנו על העולם והחיים מעצם מה שקורה, הרבה דרך מה שהמדריכים הרוחניים מכנים "חווית האבסורד".
ההתנהלות בכדור הארץ משתנה מקיצוניות; עליונות, נחיתות, גיהינום גן עדן – מתפרקת, הופכת להיות הקשרית מעגלית: בכדור הארץ קיים ומתקיים מנעד רגשות עצום רגשות "רעים" ו"טובים" שיצרו תפישות כגן עדן, גיהינום וכדומה. למעשה זה קיים רק בתפישה שלנו מנקודת המבט הארצית כרגע. בעצם דומה הדבר להתייחסות להפרשות הגוף כדבר מגעיל שהרי הגוף אינו יכול להתקיים מבלי לפנות את עצמו – מנעד הרגשות האנושי מכיל בתוכו את כל הרגשות כחלק מהגשמת הנשמה את עצמה דרך תפישת העולם בגוף האנושי.
המעבר מתפישה מתייגת, לינארית, מצומצמת, לתפישה רחבה, הקשרית מעגלית המחברת ומבחינה בקשר ובהקשר שבין דברים, מבחינה בכך שהכל קשור להכול, מתאפשר עם חיבור למודעות שמעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום. כל רישום שהיה לנו באיזשהו מעבר חיים/גלגול קשור לכאן ועכשיו, במידה ובחרנו להתמודד אתו ובמידה והוא קשור באיזושהי הטבעה של חשש, פחד, רגשי נחיתות, חוסר ביטחון ועוד.
יש לזכור שהמעבר לתפישה רחבה יותר הוא מאד תהליכי, אינו קורה ברגע גם אם אנו כבר מבינים, אינו אומר בהכרח שאנו תמיד נוהגים כך, אינו אומר שאנו מסוגלים לחיות את חיינו מתוך החוויה שהדבר הכי קבוע ביקום ובקיום והוא השינוי 24/7. הכלים לעשות את המעבר לתפישה החדשה בפועל, קיימים ברשותנו, אך לא תמיד ולא בהכרח כבר מופנמים. ניתן לכנות זאת 'המעבר מעולם של נתק מבחינת החיבור ל"ספריית הידע" הנשמתי לעולם של יחסי גומלין איתה. עולם יצירתי, רב גוני של תקשורת בלתי פוסקת שלא חסר בה דבר. המעבר הוא מליניאריות קיצונית להקשריות מעגלית, מעבר של יחסי גומלין בין הכול להכול.
מה שאנו עושים במיומנות רבה בטיפול פסיכולוגי הוא "לחפור" מה קרה בילדות, מה היה טיב היחסים עם ההורים והסביבה הקרובה ועדין הרוב הגדול של אנשי המקצוע עוד לא התעורר/התחבר לרעיון שמה שמשתקף בחיים למשל, מבחינת יחסי הגומלין עם ההורים, מהווה חלק מבחירה בלתי מודעת, מכוונת שיש לה מטרה ויש בה טעם. ניתן לבדוק מה הסיבה שנשמה מסוימת בחרה להיוולד לאימא ואבא מסוימים לשם התפתחותה המיטבית כולל השתחררות מעכבות ופחדים המיוצגים פעמים רבות דרך ההורים והסביבה. לכל התנסות טעם ומשמעות שניתן לגלות.
מודעות זו מאפשרת לצאת מהתפישה התבניתית להבנת ההקשרים שמעבר לזמן ומקום, המסבירים סיבה ומסובב, המגלים תמונת פאזל הרבה יותר גדולה המאפשרת דרכי טיפול חדשות, קבלה, הבנה והכלה המאפשרים שינוי. כאשר אנו בודקים מהיכן הדברים נובעים בתמונה היותר גדולה נדע לטפל בהם באופן אחר לגמרי.
חלק גדול מהדברים מתמוסס מעצמו ברגע שהם באים למודעות כשאנו מבינים שהם אינם רלוונטיים עבורנו. שאנו מבינים שהדעות, האמונות, הפחדים, החרדות שרתו אותנו נאמנה שלכל דבר יש טעם ויש משמעות וכי בידנו לבדוק מחדש אם הם נחוצים לנו עדיין או לא. לשנות תפישת עולם, המקובעת מיליוני שנים, איננו דבר של מה בכך ולא יבוא מבחוץ אלא מתוכנו.
ללמוד להסתכל על הסבל הנגרם מאירועים שונים בחיינו ולבדוק מה המטרה והסיבה שלהם, איך זה בא לשרת אותנו, ואיך זה בא לשרת את הסביבה, המשפחה, כשאין תשובה שנכונה לכולם, יש לבדוק כל דבר לגופו, מהי הקארמה המשפחתית, מהם באו ללמוד אחד מהשני וכיוצ"ב.
המדריכים מנחים אותנו על מנת להרחיב לנו את התמונה ולסייע לנו לצאת ממבואות סתומים של "ככה זה", ל"הכל צפוי והרשות נתונה".
על כל אחד ללכת בדרך ובקצב שלו ואין באפשרותנו להאיץ שום קצב.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי