דורית: המדריכים מבקשים לסייע לנו בעניין ההכוונה של מעבר מ"האנרגיה הישנה": ביקורת, שיפוט, ציפיות, ושאר דברים שקשורים לתבניות חשיבה של פעם לתפישה חדשה של עצמנו ומזכירים לנו כי התהליך קשור בחיבור לזיכרונות של מי אנו באמת המוכלים בנו.
עזרה: "הברכה והשלום. מבקשים אנו למקד את תשומת הלב שלכן היום על איכויות, דקויות, הכוונות נוספות, נכון לרגע זה. רגע זה מיוחד במינו יותר משאר הרגעים ומדוע? משום שרגע זה מכיל בתוכו את כל הרגעים שהיו, שהווים ושיהיו.
כלומר, בתהליך של "התמצית המוכלת" מתארע זמן מעגלי. כל התודעות נאספות לרגע נתון של זמן כל רגע. עדיין נוטים אתם להישאב אל תבנית החשיבה אליה אתם מורגלים, ואפילו לעתים עולה תחושה של איום, של בלבול, של חשש מפני שתבנית חשיבה זו מוטמעת יותר ויותר בתבנית חשיבה יקומית. במילים אחרות, "מתפרקת מנשקה", מאבדת כוחה, גם מבחינת האמת שבה, גם מבחינת הטעם והמשמעות שבה, גם מבחינת התועלת, למרות שבני האדם משחזרים עדיין שוב ושוב את אותה תבנית. ולכן, רגע זה חשוב מהרגעים שקדמו לו, כי הוא מכיל את כולם, ובעצם מאפשר חוויה של שימוש בתוכנה האנושית ככל שיש צורך (כי היא עדיין שולטת), ככלי ותו לאו. כל מה שקשור לביקורת, לשיפוט עצמי, לערך עצמי, בהשוואה לאותה תוכנה, לא רלוונטי, ואתם כבר יודעים זאת".