תקשור של עזרה על ארעיות ונצחיות
עזרה: "ראשית, מבקשים אנו כי תתפסו את רעיון ההישרדות של כל אנרגיה באשר היא, בין שזה כדור הארץ, כוכבים אחרים, בין שזה אתן במעבר החיים הנוכחי ובמעברים אחרים. ולמה הכוונה?
כל אנרגיה נוצקה מהנצח, אך היא, כאינדיבידואל איננה נצחית. אומר הדבר שישנו איום (במירכאות או שלא במירכאות) על כל השתקפות באשר היא. איום על הקיום מפני שהשתקפות איננה נצחית, היא אשליה. כל העולמות אשלייתיים במובן הזה שאינם נצחיים, ועל כן מולד, מובנה, לתוך כל אנרגיה, צורך ההישרדות והקיום בצורה הבסיסית המשמעותית והחזקה ביותר. כל אנרגיה אינדיבידואלית חייבת להגשים את עצמה דרך חוויה אחרת היא מתכלה, ומנקודת המבט שמדברים אנו היום, יכולים אתם להבין שזה איננו רק עניין של הגשמה דרך חוויה, דרך כל ההשתקפויות של כל אינדיבידואל, אלא עצם היווצרות האינדיבידואל קשורה באיום, הוא איננו נצחי, הוא חלק מהנצח, אך איננו נצחי כאינדיבידואל עצמאי. כלומר, גם כדור הארץ, מובנה לתוכו אותו איום על קיום בדיוק כפי שאתם מגבילים את זמן היותכם בכדור הארץ, כך מוגבל זמן החיים של כדור הארץ עצמו. לא מדובר בשמונים שנה, מדובר בביליונים של שנה, אבל מדובר ברעיון של הגבלה.כלומר, הרעיון של ארעיות יוצר היאחזות מצד אחד, התגוננות מצד שני, והרבה פעמים התגוננות קשורה בהיאחזות, לא תמיד. ההיאחזות יכולה להיות קשורה בצורך למשוך עוד קצת, להבטיח את הקיום של האינדיבידואל העצמאי. האם חשבתן על כך פעם שהיאחזות יכולה להיות מהסיבות שהאינדיבידואל העצמאי בעצם מושך עוד זמן, אם אפשר לומר כך, זה לא משהו מודע. אנחנו מדברים על מנגנון פסיכולוגי יקומי, אם אפשר לומר כך.
כלומר, נגע הפחד, החרדה והחשש, קיימים מלכתחילה ברמה כזו או אחרת מפני שכל השתקפות היא ארעית, היא זמנית. כל ייחוד הוא השתקפות, ועל כן ארעי וזמני מבחינת הנצח, חלק מהנצח, אך לא כאינדיבידואל עצמאי.
בתהליך הזה של השתנות מתמדת, אם כך, ישנו איום בסיסי שמשפיע על דפוסי התגוננות, הגנה, הישרדות, וכיוצא באלה, ביקום כולו. כל מה שמאיים להפר את האיזון העדין, לרגע נתון של זמן, יוצר אוטומטית מלחמה. יש כל מיני סוגים של מלחמות, גם התקפלות זו מלחמה, יכולה להיות. גם התנגדות יכולה להיות מלחמה. איננו מדברים על מלחמה במונחים מסוימים, אלא על הרעיון.
ובכן, ישנה, מתוך מצע זה, תשתית שלמה של דרכי שמירה על העצמי, של דרכי התגוננות. ועל אף שהרעיון המרכזי הוא הגשמה דרך חוויה, קרי, ההגשמה דרך חוויה מאפשרת את הזנת הנשמה, בעצם ישנו משהו הפוך שמבקש כאילו לשמר את עצמו, ל"משוך זמן", אינסטינקטים הפוכים. אחד מבקש להתקדם, לשנות, השני מבקש לשמר.
ובכן, אל תוך תשתית זו תארנה לעצמכן ראשית התחלות פרטית של כל ייחוד. זה לא משנה אם זה ראשית התחלות של כוכב, או ראשית התחלות של נשמה אינדיבידואלית. לתוך ראשית ההתחלות, אם כך, נכנס הסיפור האישי של כל אינדיבידואל. כאן, מבחינתכן, נכנסות סוגיות גרעיניות, אבל סוגיות גרעיניות זה נכון לגבי כל יצור נברא. גם כוכב יכול להיות בעל סוגיה גרעינית אם אתן מתייחסות לכוכב כאל ישות.
ובכן, תבניות מעכבות נוצרות בקלות רבה. הן לא מיועדות לעכב בד"כ, אלא אם כן הן נוגעות בצורך לשמר, אלא נוגעות בצורך לגונן ולהתגונן, בצורך לשרוד, לשמר בטיחות וביטחון. אחד הכלים בעולם שלכן, בזן בודהיזם למשל, גם באמונה האינדיאנית, ליצור מצבים שמפוגגים את הפחד. אצל האינדיאנים זה דרך ההתמודדות איתו, דרך האבסורד. אצל ההודים זה דרך פיתוח ניטרליות וחוסר קשר איתו. אפשר לומר במובן הזה התעלות מעל.
התרבות המערבית, כאן ועכשיו בעולם שלכם, היא היחידה המתמודדת עם הפחדים האלה, לפחות משתדלת. משתדלת לפוגג תבניות מעכבות המונעות את הזרימה.
עונים אנו על שאלות רבות שלא נשאלו בהכרח, של דורית, של אנשים אחרים שנמצאים בדרך של הבנה שמחשבה בוראת מציאות. אלא שהמחשבה הזאת נבנית על איזשהו אבסורד בסיסי של הצורך בקיום, בהתפתחות והתקדמות, והצורך בשימור שסותרים אחד את השני לחלוטין. כך שבעצם מדובר בהבנה של ארעיות והיכולת לקבל אותה מבלי לייחס מיקוד באני, באני אוניברסאלי, אלא כאני זמני שנועד לצורך הגשמה דרך חוויה, שנועד לצורך השלמה.
לכן יש קושי בעולם שלכן במיוחד, אבל לא רק, עם כל מה שקשור עם אותן תבניות בסיסיות, זה "סוד" המלחמות בעולם, ביקום – הצורך לשמר והצורך לכבוש.
ובכן, לא נרחיב בכך מפני אנו לדבר על התבניות המעכבות שלכן, אך דעו שהתבניות המעכבות שלכן אינן קיימות בכדי מפני שכל עניין הארעיות, הזמניות, ולא משנה אם זה זמני ביליוני שנים או עשרים שנה או רגע, יוצר תחושה של חוסר ביטחון, יוצר תחושה של חוסר, יוצר תחושה שכנגד של היאחזות ביש, וכיוצא באלה".