במעבר החיים הנוכחי באנו להשלים מעגל חוויות כבני אדם במיפתח זיכרון קטן. במילים אחרות, לאורך ההיסטוריה האנושית חווינו עצמנו דרך חמשת החושים הפיזיים, מה שיצר תפישת עולם של "מה שאני רואה ומכיר זה מה שקיים"; כל מה שלא ניתן להריח, לגעת, לטעום, לראות ולשמוע אינו קיים.
חוויה זו יצרה תוכנת חשיבה שנחוותה במשך מיליונים של שנים ומוצתה עד תום; היינו הכל, "הטוב והרע, הגבר האישה, התם והחכם, העני והעשיר, העליון והנחות"… היינו הכל!!! הפעם, הגענו לשנות תפישה זו (לשנות תוכנה), בעזרת ודרך גילוי של עולמות שמעבר לחמשת החושים והיזכרות במי שאנו באמת, חלק בלתי נפרד מן הבורא החווה עצמו דרך כל אחד מברואיו על ידי כך שכל אחד מאתנו מממש את הפוטנציאל שלו.
דרך החיבור לניצוץ שאנו, למהות הנשמתית שלנו, ניתן לחיות בגוף הפיזי במודע, מעבר לדעות, אמנות וקביעות, לאפשר לעצמנו ביטוי בצורה מיטבית ומרבית, דרך הגוף הפיזי בחיי היומיום = שינוי תודעתי המשנה תוכנה.
סגירת המעגל מהווה פריצת דרך ענקית של כל האמונות, הדעות והקביעות שיש לנו לגבי עצמינו העולם והחיים. מאפשרת לחוות היזכרות במהות בסיסית טהורה, נקייה, היזכרות במנגנונים היוצרים את הצופן הנשמתי הייחודי, הפותחים את ההבנה מאיפה אנו באים, מחברים אותנו למקור היווצרותנו הראשונית מבורא עולם, לקבוצת הנשמות שלנו, שיש לה מטרה, מהות, בתוכה יש לנו תפקיד והוא אחד יחיד ומיוחד, אך חלק מהכלל באותה המידה.
אם נשתמש במטפורה של קבוצת הנשמות וחלקנו בתוכה, כמכונה בעלת הרבה חלקים, הרי שהיא לא תעבוד ללא איזשהו חלק ולו הקטן ביותר. אם החלק הזה לא יתפקד, המוכנה לא תתפקד.
במילים אחרות, לכל אחד מאתנו אחריות אישית וקולקטיבית דרך האחריות האישית = אין עוד חלק כמוני, כל ייחוד/חלק, הוא אחד יחיד ומיוחד = אני חלק אבל אני גם שלם בפני עצמו. המודעות לצופן הנשמתי והיכולת לבחון אותו ולבדוק אותו הלכה למעשה כל רגע, במודע ההכרתי, מאפשר לנו לסלוח לעצמנו, על כל מה שחשבנו על עצמנו על הכול הדברים הרעים שחשבנו על עצמנו, להבין שכול ההתנסויות נועדו למען הגשמה דרך חוויה, שחווינו גן עדן, גיהינום, היינו קורבנות והיינו מקרבנים, נחמדים ולא נחמדים, יש בנו הכול והכול בסדר. הכול נועד בכדי שהמהות הנשמתית תביא את עצמה לידי ביטוי, זאת יצירה של המהות שמשתקפת נכנסת לתוך גוף, נותנת לו חיים על מנת שדרכו ודרך גבולות העולם, גבר \ אישה, סביבה כזאת או אחרת, תוכל לבוא לידי ממש = הגשמה דרך חוויה = האוכל והמים של הנשמה.
השלמת מעגל פירושה שהיינו בכל המצבים האפשריים, מיצינו את כל יכולת היצירה, ההיגיון והריפוי דרך כדור הארץ, באנו לאסוף את כל החוטים האלו לאריג אחד. הדובדבן שבקצפת שכל המסקנות הן בבחינת חלונות הסתכלות, היצירה שנוצרה להגשמת הפוטנציאל, החלק שלנו, מבלעדיו הבורא לא היה ממש את עצמו.
הגיע הזמן להכיר שאני כמו שאני בסדר גמור גם כשאני לא בסדר של מישהו אחר, אני כמו שאני וכך כל אחד אחר, נזר הבריאה, יש לכל אחד מאיתנו תפקיד והתפקיד הזה בדיוק משרת אותנו כשאנו משרתים את האחרים, בדיוק באותה המידה והוא לא היה מופיע על במת החיים אם לא היה בו צורך. כל מה שאין בו צורך מתפוגג ונעלם, נשאר רק מה שיש בו צורך, גם אם אנחנו לא אוהבים אותו, כל עוד לא הכלנו אותו יש בו צורך, לכן אנחנו מדברים על הכלה וקבלה.
כל החוקים וכל האמנות הם בסדר גמור כי חייב להיות סדר חברתי, חייבים להיות חוקים וחייבים להיות גבולות, אני מכבדת אותם, אני מכבדת את קיומם. זה לא אומר שאני תמיד אחשוב שזה חשוב, אך אכבד אותם. ניתן לשנות על ידי קבלה, אך הרגלנו הוא לשנות על ידי מלחמה. השינוי דרך קבלה והכלה = שינוי תוכנה.
אנחנו בהשלמת מעגל במובן של חיבור, חיווט מחדש של המוח האנושי לניצוץ שנותן חיים לגוף = הנשמה.