אחד הדברים שחשוב לפתח תשומת לב אליו הוא הגוף שלנו. הגוף כיצירה של הנשמה, המאפשר לה לממש עצמה דרכו. הגוף אינו משקר, אך הרבה פעמים איננו מתייחסים אליו או לוקחים אותו כמובן מאליו.
דוגמה קטנה, אם וכאשר קיימת התלבטות כלשהי לגבי אוכל, למשל כשאנחנו מתארחים ועל השולחן מונחים כל מיני מאכלים, הגוף מגיב אם נכון לנו לאכל מהם או לא. אך בשל המקום החברתי ביכולתנו לאוכל בזמן שכלל איננו רעבים או לאכול מאכל מסוים גם כשהגוף מגיב בהתכווצות. מה שאני מכנה "לאכול עם העיניים".
כאשר אנו מקשיבים לתגובות הפיזיות של הגוף נוכל לקבל יותר נגישות ל – G.P.S. הפנימי שעובד דרך הגוף, שלעיתים איננו מקשיבים לו.
כל דבר שאנו שומעים, רואים, נוגעים וכיוצא באלה, יוצר תגובה, כל פעם במקום אחר בגוף; בטן, לב, ראש, מערכת השאקרות וכדומה. התחושה יכולה לנוע בכל מיני מקומות בגוף ויש לשים לב היכן נוגעים סוגי האינפורמציה השונים בגוף ומה זה אומר. זוהי דרך לעורר מודעות יומיומית, כל הזמן, בצורה הכי פשוטה; כשעולות התנגדויות, פחד, שמחה, התרגשות, היכן אנו מרגישים זאת בגוף. תשומת לב זו מאפשרת לנו לגלות מה ממלא את מצברינו ומה מרוקן אותם.
יש לנו מערכת תגובות אוטומטית, "טייס אוטומטי", המנהלת את חיינו. כל עוד זה המצב, לא יחול שינוי. נמשיך לחרוט את אותם מעגלים, לפחד מאותם דברים, לחשוב את אותן מחשבות וכדומה.
על מנת יחול שינוי, עלינו למוסס את האחיזה במערכת האוטומטית על ידי פיתוח מודעות, כשהגוף יכול לשמש לנו כלי יוצא מהכלל למודעות זו.
דרך תשומת הלב לתגובות הפיזיות, למצבים, לאנשים, לרגשות ומחשבות, ניתן להתחבר במודע למה שגורם לנו להרגשת שובע, פיזית, רגשית, מנטאלית ורוחנית, דרך שימת לב מתמדת למה מזין/לא מזין אותנו. אין הכוונה להאשים, להעביר בקורת או לדוש בכך, אלא לפתח הכרה מודעת.
המטרה להשתמש בדברים לאבחנה ולא להאשמה שמרוקנת אנרגיה, לגלות מה מרגש, מתאים, מלהיב אותנו. לעורר למודע את התשוקה הפנימית האמתית הרדומה אצל חלקנו. לגלות דרך תחושת הגוף מהם הדברים שמאפשרים לנו לתת מעצמנו, לחיות ממקום שובע מתוך שמחת ההיות.
יש כאן בחירה ורשות, לבחור לדעת, לבחור להקשיב, להסכים, להרשות. לעיתים קיים בנו פחד משינוי, מיציאה מאזור הנוחות ואיננו מקשיבים לתשובות הפנימיות האמתיות שלנו כי "מה יהיה אם נקשיב להן"…
על כל אחד לשאול את עצמו היכן בגוף הוא מרגיש את החיבור למודעות הרוחנית, איפה זה יושב? אנחנו יודעים את האמת אבל הראש לא תמיד ולא בהכרח יכול לקבל אותה ומכאן יכול לנבוע פחד.
יש כאן בחירה ורשות, לבחור לדעת, לבחור להקשיב, להסכים, להרשות. לעיתים קיים בנו פחד משינוי, מיציאה מאזור הנוחות ואיננו מקשיבים לתשובות הפנימיות האמתיות שלנו כי "מה יהיה אם נקשיב להן"…
על כל אחד לשאול את עצמו היכן בגוף הוא מרגיש את החיבור למודעות הרוחנית, איפה זה יושב? מה מניע אותנו מבפנים?
מהיכן אנו נובעים ומגיבים מאד משמעותי ל"איך" אנו חיים את חיינו, מה באמת אנו חשים בתוכנו על עצמנו, על העולם, על החיים. כמה אנו מחזיקים וכמה אנו מתגוננים וכמה אנו מסוגלים לפרגן לשני את דרכו, גם אם זו לא הדרך האידיאלית עבורנו. אנחנו יודעים את האמת אך המודע לא תמיד ולא בהכרח יכול לקבל/להכיל אותה ומכאן יכול לנבוע פחד.
התוכנה החדשה מכוונת אותנו לראות את העולם כמראות. התגובות, ההתייחסות וההתנהלות שלנו תהיינה שונות לחלוטין מאשר כשהן באות מהמערכת האוטומטית. תפישת עולם שהכל מראות עבורנו, בשבילנו, מאפשרת גישה ותפישה שונה לחלוטין לעצמנו, לעולם ולחיים.
תוכנה חדשה המתהווה כשהגוף משמש ככלי למעבר של שינוי תודעתי אמיתי. הדבר אינו מצביע על העדר רגשות אנושיים. הוא מצביע על שינוי בשימוש בהם. הם חלק מארגז הכלים האנושי המאפשר לנשמה לחוות דרך הגוף שלה.
במקומות שהחיבור למודעות הרוחנית אינו פועל על ארבעת הרבדים, מהם אנו מורכבים, פיזי, רגשי, מנטאלי ורוחני קופצים האוטומטים, אך יש לנו כבר את היכולת לראות זאת ולעשות בזה שינוי מתוך בחירה.