לכל אחד מאתנו תפקיד מעצם היותו. אנו משפיעים על הסביבה מעצם היותנו. כשאנו עושים שינוי בתוך עצמנו עם, דרך, בעזרת התפקיד הספציפי שלנו, אנו עושים זאת בדרכנו כפי שכל אחד אחר העושה זאת בדרכו.
מעצם כך חל שינוי בסביבה. אחד המסרים הכי חזקים שאני מבקשת להעביר; תפתחו את עצמכם להבנה רחבה שמעבר לשיטה מסויימת או לדרך מסוימת. אל תישארו נעולים שאם לא כן השיטה הופכת למשטה.
למשל, אדם המצוי באסטרולוגיה אך, אינו מודע לכך שמעבר לאישיות המוצגת במפה יש נשמה המגשימה את הפוטנציאל שלה, שהביאה אתה לחיים הנוכחיים, מסקנות, דעות, אמונות וקביעות מחיים אחרים, שהאישיות העכשווית מושפעת מהן, יאמר דברים בדרך שונה לחלוטין ממי שמודע לתמונה היותר רחבה.
המודעות לכך שיש נשמה היוצרת את האישיות העכשווית שהיא השתקפות שלה דרכה היא יכולה לצמוח ולגדול, להתפתח, להתממש, תוך התגברות על קשיים, תוך אתגרים וכד' יוצרת הבדל גדול בגישה ממנה נובע בעל המקצוע כמו גם ביכולת העזרה שלו לאחרים.
הרעיון הוא שהתשתית ממנה אנו נובעים היא מאד, מאד, חשובה.
למשל, כשאני מבינה שסליחה היא תוצאה של קבלה והכלה נפתח ספקטרום רחב של הבנות ותובנות היוצר הכוונה והדרכה מסוג אחד. וכשנדמה לי שהסליחה היא העניין בהא הידיעה, נוצרת הכוונה והדרכה הנובעת מאותה תפישה. וזה שונה. מקור נביעה אחר; ההבדל הוא בתפישת העולם.
דוגמה נוספת, כשאנו מודעים לכך שאנו יודעים המון ויחד עם זאת מודעים לכך שאיננו יודעים בדיוק באותה המידה אנו פתוחים להתחדש כל הזמן, לקבל עוד נקודות מבט.
לעומת התחושה של "אני יודע" מתוכה נובע אדם כלומר, ה"אני יודע" במקרה הזה הוא כמו אחיזה בידע מסוים, יהיה גדול ככל שיהיה היוצר לעיתים הינעלות בתחום "האני יודע". רופא טוב בעיני הוא זה שיודע ולא יודע בדיוק באותה המידה. בכך הוא מצוי במקום של הקשבה מתוך פתיחות, המאפשרים תקשורת פתוחה עם המטופל ויכולת לאבחנה הרבה יותר מדויקת.
מבחינתי המצב המומלץ עבורי הוא להיות תמיד בתחושה של "אני יודעת ולא יודעת" באותה נשימה. כשכך נפתחים לי כל הזמן עולמות חדשים של הבנות ותובנות ומתאפשר לי לפגוש כל אדם ממקום של שוויון ערך.