בכל מעבר חיים אנחנו יורדים עם ידע, כוחות, יכולות ותכונות שיאפשרו לנו לממש את הבחירה שלנו. אם נבחר להיות מתאגרף סומו, עלינו להיוולד לסביבה ולמשפחה שזה אפשרי ומצוידים בגוף המתאים ובתכונות המתאימות. לצורך המטאפורה: אם ניוולד בקוטב הצפוני יש להניח שלא נצטייד בביקיני ואם ניוולד במדבר יש להניח שלא ניקח מעיל פרווה…
נולדנו בכדור הארץ ל"מיפתח זיכרון" קטן כלומר, קיבולת זיכרון קטנה של הניסיון המצטבר והידע שאספנו לאורך גלגולים, ושכחה של מי אנחנו באמת, חלק מהנצח. המדריכים הקבילו את כמות הזיכרון למגבייט אחד, כל זאת נועד במכוון על מנת לחוות את עולם חמשת החושים. עולם חמשת החושים נחווה על ידנו לאורך עידנים ועל פי המדריכים, מוצה עד תום.
כיום בחרנו לפרוץ את קיבולת הזיכרון ולהגדילה ל- 100 טרבייט. במילים אחרות, להחליף כרטיס זיכרון. קרי, לחבור לכוחות, אפשרויות, ניסיון מצטבר, ידע ומודעות המצויים בתת ועל המודע, הניתנים למימוש ויישום כאן ועכשיו. הכל קיים בתת המודע כולל האפשרות להתחבר לידע בזמן ובמקום, כשיש צורך.
הידע והניסיון המצטבר אינם הולכים לאיבוד, אך בכל מעבר חיים אנו נושאים רק את מה שנחוץ לנו למימוש הבחירה; הכוחות, התכונות היכולות, המשפחה, התרבות שאליהם אנו נולדים על מנת לאפשר את המימוש. קרי, לכל מעבר חיים ניקח את הזיכרונות שיאפשרו לנו לממש את תוכנית הנשמה.
הזיכרון הנשמתי מופעל בכדור הארץ דרך אנשים, ריחות, צלילים, צבעים, אירועים וכן הלאה. אנו זוכרים במודע רק כשמשהו מעורר את הזיכרון. זה יכול להיות אדם, אירוע, צבע, צליל, מנגינה, שיר, יכולת, כישרון. זה יכול להיות ריח המעורר זיכרון מגלגולים קודמים, אדם שפגשנו יכול להזכיר לנו נשמה אבודה שלא פגשנו מזמן וכדומה. המפגש עם החיים עצמם הוא זה שמעורר את הזיכרון, הידע, הניסיון המצטבר, היכולות.
אם נשוב לדוגמה שנתנה, בבחירה להיות מתאבק סומו, גם אם בחרנו בכל התכונות שיאפשרו לעשות זאת, עלינו להיפגש בפועל עם הסביבה, החינוך, התרבות המתאימים והמדויקים שיאפשרו לנו לממש את הבחירה.
כך גם לגבי חרדות, חששות וכדומה, חייב להיות משהו בסביבה שיעורר אותם.
עד כמה שידוע לי, בשום מקום ביקום אין מאה אחוז זיכרון. מאה אחוז זיכרון מתאפשר כאשר אנו מתאחדים. קרי, כאשר האינדיבידואל סיים את חווית עצמו, את חווית הקוד שלו במאה אחוז ומתחבר עם אינדיבידואלים אחרים הפועלים כקבוצה שמתאחדת בבוא הזמן עם קבוצות אחרות ו"אנרגיית האם" מסיימת את תפקידה ויכולה לחזור ל"אין".
אלו הנולדים בשנים האחרונות נולדים ל"מיפתח זיכרון" משתנה ועדיין מהווים חלק מתהליך השינוי שעליהם לעבור. לא קל להם להתחבר לחוויית האבסורד המתרחשת בעולמנו שנראה בלתי הגיוני מ"מיפתח זיכרון" גדול יותר, בדיוק כמו שלמבוגרים שבנו קשה להשתחרר מזיכרון מצומצם, דעות, אמונות וקביעות שהפכו להרגל.
הנשמות שנולדו בשנים האחרונות בחרו להבין את העולם הישן על מנת יוכלו לתרום את חלקם בהיפרדות ממנו, בהשלמת המעגל מעצם כך שהם פותחים את הדלת ל"מיפתח זיכרון" גדול יותר דרכה יוכלו להיכנס כל אלה שבחרו לעשות זאת, לא נוכל לעשות זאת לבד.
במעבר החיים הנוכחי, מכיוון שהוא גלגול של שלום והשלמה לכל הגלגולים, הוא איננו ספציפי לחיים הנוכחיים, הוא גלגול השלמה לכל גלגולי החיים בכדור הארץ וגם מעבר לזה. כלומר, שאם וכאשר אנחנו אוספים את החוטים של הידע והניסיון המצטבר מכל מעברי החיים שלנו במוח האנושי, בהכרה המודעת פיזית, רגשית, מנטלית ורוחנית אנחנו מסיימים את מעגל התוכנה הישנה אין לנו יותר צורך בו יותר, מיצינו, זה זמן מיצוי, סגירת קצוות, הכרה בזה שמיצינו, הכרה בכך שאנו יכולים להרפות במה שאנו מחזיקים בו, הכרה בכך שאנו נשמה מוארת, מוגנת שכל מה שבא לפתחה בא לפתחה. הכרה פיזית, רגשית, מנטלית ורוחנית ומי שמסייע בידנו לעשות זאת הם כל הילדים שנולדו בשנים האחרונות, גם כשאיננו מודעים לכך.
אנחנו חווים עדין נדנדת עליונות ונחיתות בתפיסה הישנה וחווים את הפער בין מה שאנו רוצים לבין מה שקורה בשטח. מכאן אנו עסוקים כל הזמן במה אנו רוצים להיות ובמה אנחנו לא ואיננו נמצאים בהוויה נוכחת. כאשר אנו מודעים מהי מהותנו ומבינים שזו יצירה שלנו חיינו משתנים.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי