בכל עולם מתקיימת מערכת חושים שונה בהתאם לעולם; עולם חומר, עולם אנרגטי, מיפתח זיכרון קטן, גדול וכן הלאה. אף כי הפעימה הקולטת משותפת להכול, הביטוי שלה משתנה בהתאם לבחירה.
בהשתקפות הפיזית, חמשת החושים הפיזיים משמשים כערוצים המאפשרים הגשמה דרך חוויה של הפוטנציאל הנשמתי דרך הגוף הפיזי. חמשת החושים מאפשרים היכרות עם עצמנו, עם החיים והעולם הלכה למעשה בעזרת הראייה, השמיעה/הצלילים, הריחות, הצבעים והטעמים, על כל ארבעת הרבדים.
כל חוש הוא על חושי וחושי כאחד. למשל, ראייה חושית ועל חושית, טעם פיזי (מתוק, מלוח), כמו גם טעם הדברים, טעם החיים, טעם במובן של משמעות וכדומה. המודעות לחושים יוצרת עושר ענק של דברים שאפשר לגלות ולהשתמש בהם בפועל.
כל חוש מפעיל, לוחץ על איזה "כפתור" של זיכרון, של הבנה, תובנה וראייה.
חשוב ביותר לחבר את החושי והעל-חושי.
ניתן לגלות כיצד אנו פועלים בכל הרמות דרך החושים. החושים העל-חושיים מפעילים את הפיזי, כפי שהחושים הפיזיים מפעילים את העל חושיים.
את העל-חושי ניתן לקלוט בהרגשה, באינטואיציה ובתחושה.
החלק הפיזי של כל חוש מתמקד בדבר מסוים המעורר תאי הזיכרון שמעבר לדבר, שאותו המודעות ההכרתית בדרך כלל אינה קולטת, אך מתעוררת דרך הפיזי. כדוגמה, ריח. חוש הריח מעורר זיכרונות רגשיים מקדמת דנן. אדם יכול להיזכר אפילו בגלגול חיים קודם דרך ריח מסוים. ריח מסוים יכול להוביל אסוציאטיבית להרבה שבילים של זיכרונות שכל הזמן נעים ומשתנים.
סיפור: תלמידה שלי נכנסה לבית של חברה, שבדיוק אפתה לחם ועמדה נדהמה אל מול זיכרון שצף ועלה, בעקבות הריח שהעלה תחושת בית חמים ומחבק שבעקבותיו היא ראתה את עצמה בעיני רוחה, במטבח עתיק בו תנור עצים, שולחן עץ ענק אליו היו מסובים ילדיה והיא אישה גדולה ושמנה בסינר גדול חגור למתניה, מוציאה מהתנור את הלחם שזה אך נאפה ומגישה אותו לילדים.
החושים בעצם משמשים כטריגרים לתאי זיכרון ומאפשרים להם לעלות להכרה המודעת. הם מחברים אותנו לספריית הידע הטמון בתת ועל המודע.
המודעות לחושים קשורה ביכולת התמסרות לחושים – להריח מכל הלב, לגעת במלוא הלב, לטעום ולהיות במאה אחוז בטעם.
החושים העל-חושיים מפעילים את החושים הפיזיים, האינטואיציה מפעילה את החושים, כפי שהחושים הפיזיים מפעילים את החלק העל חושי.
תנסו לנגוס בדמיונכם בלימון…
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי.