מחלה קשורה באיזה שהוא אי איזון, לדעתי, אם נבדוק היטב נמצא גם קשר לתחושת חוסר ערך. אם נבדוק את ההיסטוריה להתפרצות מחלות נגלה קשר לחוסר קבלה עצמית עד שנאה, תחושת עונש, חוסר הערכה, ביקורת, שיפוט, רגשות אשם ובקיצור כל מה שקשור לחוסר וחסר של אהבה מלאה לעצמנו וכתוצאה לעולם.
רפואה שלמה, כמו שאומרים המדריכים, היא על כל ארבעת הרבדים. במילים אחרות, כשנתון קושי או נתונה עכבה באחד המישורים אין מתאפשר איזון מלא ומתהווה רקע למחלה קרי, להחלמה!!! אני מבקשת להדגיש בזאת שמחלה נוצרת על מנת לאפשר לנו להחלים מהגורם שיצר אותה. כלומר, למחלה יש תפקיד מאד חשוב ומשמעותי בגדילה ובהתפתחות שלנו. הדבר נובע מכך שאיננו זוכרים מי אנחנו באמת (ניצוץ אלוה ממעל בתלבושת אנושית), איננו מודעים לידע וליכולות הטמונים בנו ועל כן נחוצות לנו חוויות מכוננות כדוגמת מחלה, על מנת להכיר בהם. אנו למדים לקחת אחריות מלאה על חיינו, על יצירת המציאות שלנו, על ההבנה שאנחנו היוצרים אותה ומתפקידנו להזין את עצמנו פיזית, רגשית, מנטאלית ורוחנית.
שאלה: מה עם הגנטיקה שלנו?
תשובה: הגנטיקה עובדת על פי התפיסות שלנו. על פי מחשבה נברא העולם. מחשבה בוראת מציאות. על פי המחשבה החיים שלנו מתנהלים. יש לנו גנטיקה, אך היא משמשת כמצע בו ניתן להשתמש. (אנחנו בוחרים שלא במודע) וכבני אדם נוטים "להצדיק" דברים שקורים לנו דרך הגנים. עלינו להבין שהגבולות הם גבולות תבניות החשיבה והאמונה שלנו. ברגע שאנו משנים תפיסות, דעות, אמונות מגבילות, אנחנו גם משנים גבולות.
כל מערכת התורשה היא כלי בידי האדם או הנשמה, ממנו היא דולה את מה שנחוץ לה לצורך התפתחותה. זה לא חייב שאם יש גנים של בעיות לב או סוכר או סרטן, זה חובה שכל אותם האנשים שיש להם את אותם גנים זה מה שיקרה להם. זה לא חובה שכל מי שנולד עם הגן שגורם לאיבוד הראייה, השמיעה והדיבור במשך השנים, יידבק בזה. זה עניין של תיאום. צריך להיות תיאום מופלא בין ההורים שאליהם אנחנו נולדים לבין מה שלקחנו על עצמנו לעבור. אם לקחנו על עצמנו לעבור איזושהי התנסות שקשורה באיבוד ראייה, שמיעה וכדומה, חייב שיהיה לנו מצע הגנים המתאימים שיאפשרו לזה לקרות. אם בחרנו לחוות או להתגבר על כל מיני דברים, שלקחנו על עצמנו בעזרת איזושהי מחלה, צריך להיות הרקע שיאפשר לנו להצמיח אותה. ברקע הגנטי שלנו אנו יוצרים את כל האמצעים שיאפשרו לנו ללמוד אך איננו חייבים להשתמש בזה. איננו מפתחים דבר שאיננו זקוקים לו.