בראשית דרכי כמתקשרת, התוודעתי קודם כל למדריך רוחני אחד, שכינה עצמו יהושפט. אחרי זמן גיליתי שיש לי עוד מדריך, שכינה עצמו עזרה (עזרה משום תפקידו כרופא נשמה). כך לאורך כמה שנים תקשרתי פעם את יהושפט ופעם את עזרה. "פתאום"… גיליתי שיהושפט ועזרה הם חלק מקבוצה יותר גדולה. איך גיליתי את זה? כשיהושפט או עזרה אמרו כפתיח להעברת מידע משהו כמו: "השלום והברכה כאן יהושפט/עזרה דובר הקבוצה… משתמהתי על הניסוח, שהיה בשבילי חדש אז, הסבירו לי המדריכים שהם חלק מקבוצה ומשמשים כל אחד בתורו כשופר/דובר, המעביר את סך הכול נקודות המבט של כול חברי הקבוצה.
כך התנהלו שיחותי עם המדריכים, עד שיום בהיר אחד נשמע פתיח חדש: "כאן יהושפט, עזרה וחברי ספיראלת האור"… אט, אט, נפתחתי להבין שמדובר בהתפתחות הולכת וגדלה שלנו כאנשים ושל המדריכים והנשמות ביקום גם יחד. ולמה הכוונה? לחיבור תודעות. כלומר, כפי שהמוח האנושי נפתח ליותר ערוצי מידע ועושה יותר חיבורים שכתוצאה מהם ישנן יותר תגליות, מדעיות ואחרות, כך גם ביקום נוצרים יותר חיבורים מודעים. גיליתי להפתעתי האנושית שיש קשר ישיר, טלפתי אם תרצו, בין שמיים לארץ… ברצוני להרחיב מעט הסבר ולומר כך: כשאנחנו מתחילים את דרכנו במימוש הפוטנציאל, מאגר הידע הממומש שלנו קטן. הוא הולך וגדל עם המימוש אך נמצא כאילו בספריות נפרדות; בכל גלגול ספריה נפרדת מבחינת הזיכרון ההכרתי. השינוי הגדול היום, בתקופה זו, שהספריות מתחילות להתחבר. כך נוצרת בעצם, אצל כל אחד מאתנו, (בין שבמודע ובין שלאו), נגישות ליותר מהניסיון המצטבר שאספנו לאורך הדרך, בלי קשר לזמן ומקום בזמן ומקום, כאן ועכשיו. כתוצאה מכך, גדל מרחב האפשרויות שלנו, גדלה ההבנה, התובנה, היכולת להכיל בו זמנית נקודות מבט שונות של אותו הדבר בפרט ושל דברים בכלל.
הפתיחות והאופקים המתרחבים כתוצאה, משנים פרופורציות, תפישות והתייחסויות ומאפשרים הוצאה מן הכוח אל הפועל, הרבה יותר גדולה.
למרות שהמדריכים מהווים עדיין אינדיבידואלים עצמאיים, כל אחד משרת את השני וכולם משרתים מטרה משותפת ופועלים כקבוצה, (על כן הם מדברים בלשון רבים).
ניתן לדמות את התפקוד שלהם לריקוד משותף שכולם רוקדים, שנוצר כתוצאה מהייחוד של כל אחד, כשכולם מייצגים מהות אחת; פנים שונות של אותה מהות, כשכול אחד הוא אחד יחיד ומיוחד וחלק מ… ואין סתירה. כשהאחד היחיד והמיוחד הזה, חווה את עצמו והפוטנציאל שלו מגיע לרמת חוויה של מיצוי הוא מתחיל להתחבר לקבוצת האחים והאחיות לנשמה. הנשמה אינה מתגלגלת כייחוד לכדור הארץ, אלא פועלת כחלק מקבוצות הנשמות; כפי שפועלים המדריכים.
במעבר החיים הנוכחי רובנו משלימים את סבב הייחוד שלנו בכדור הארץ. אומר הדבר שהיינו הכול, התנסינו בכל החוויות האפשריות. היינו; "טובים, רעים, עליונים, נחותים, גברים, נשים…" כלומר מיצינו את כל מה שניתן היה להפיק מעולם חמשת החושים, מחוויה אנושית עם זיכרון מועט של מי אנחנו באמת. מדובר בתהליך התפתחות מהכלל אל הפרט ומהפרט אל הכלל.
"מהכלל אל הפרט" פירושו: הכול התחיל מכך שהיינו חלק מהבורא, ניצוץ אלוה ממעל שנפרד מהבורא (מבחינת ההכרה המודעת שלו, לא באמת), וחווה את עצמו דרך האשליה שהוא יחידה נפרדת עד ששב להכיר בכך שהוא חלק מהבורא, דרכו מתאפשר מימוש הפוטנציאל. "מהפרט אל הכלל" פירושו: חווית הייחוד עם ודרך הסובב להכרה מודעת בייחודיותו מחד ובהיותו חלק בלתי נפרד מבורא עולם בו זמנית.
זהו תהליך המעצים את עצמו ועל כך אומרים המדריכים "ההפרדה שנפרדת מעצמה" – חווית הפרט מתחברת אט, אט, למאגר הידע והניסיון המצטבר האישי והכללי.
כשנוצר חיבור, קבוצות הנשמה פועלות יחדיו למען משימות משותפות, וכשהן ממצות את עצמן הן מתחברות לקבוצה היותר גדולה עד ש"נשמת האם"" המאוחדת ומתאחדת עם ""אנרגיית האם"", המתאחדת עם "האין", והכל יכול להתחיל מההתחלה, או לא… אנחנו לא יודעים. התהליך הוא של החכמה; אנחנו מחכימים, ממצים יותר מהפוטנציאל עד מיצויו כייחוד בכדור הארץ.