אני נתקלת יותר ויותר במשפט "אני לא מתקשר/ת"

אני נתקלת יותר ויותר במשפט "אני לא מתקשר/ת" שהוא פועל יוצא מחוסר המודעות לכך שהכלי הפך חלק יומיומי אינטגראלי מהחיים. אתן רק כמה מהתחושות הנפוצות מניסיוני עם תלמידים:
א. אם לא מתקשרים כמו… (כמוני או כמו כול אחד אחר המשמש מדריך/מודל), זה לא נחשב תקשור.
ב. אם לא עושים פסק זמן, יושבים ומקבלים תקשורים בנפרד זה כאילו ש"אני לא מתקשר/ת".
ג. במידה והתקשור אינו מתרחש בצורה דרמטית כזו או אחרת והאדם ממש מרגיש שהמידע עבר אליו ובטוח שאלו אינם הגיגי לבו, זה סימן שאינו מתקשר/ת ועוד כהנה וכהנה…

לאורך שנות עבודתי אני מגלה שלרוב האנשים יש מודל בדמיונם, (לא בהכרח מודע), של מהו מתקשר. כלומר, מה צריך לקרות, מה צריך להרגיש, איך נראה מתקשר וכיוצא באלה. אלו מזכרות מעולמות אחרים, מעברים רחוקים בהם המתקשרים התנהלו והתנהגו בצורה מסוימת ואולי אף אותו אדם, בעל המודל, מכיר עצמו כך כמתקשר. התוצאה היא שבמידה והאדם אינו עומד בקריטריונים האלה, (כול אחד וסיפורו הוא), הוא אינו מחשיב עצמו מתקשר/ת.

על מנת להפוך, להשתמש, בתקשור ככלי לשימוש יומיומי, עלינו, מעבר לאימון, לוותר על כמה וכמה אמירות כגון: "אני לא מתקשר/ת". כל מי שלמד בקורסים שלי ובמקומות אחרים ומתאמן בתקשור דרך מדיטציות, דמיון מודרך וכו', משתמש בזה ביומיום, גם אם לא באינטנסיביות שלי. כולנו משתמשים בזה ביומיום שלנו אפילו בלי מודעות לכך. מעצם זה שהפכנו, בזכות החיבור לרוח, יותר רגישים, יותר קולטים במודע, רואים יותר, נכנסים פחות לפאניקה כשקורים דברים, יש לנו יותר פתרונות לדברים, זה אומר שאנו נמצאים במצב של קליטת מידע – תקשור, כל הזמן. התייחסותנו לחיים השתנתה לגמרי מאז שאנחנו במסלול הזה של שימוש בדמיון ובאינטואיציה שלנו, אלא שלא תמיד אנחנו משתמשים בזה באופן "רשמי". כמקצוע. לכן יש הרבה פעמים הרגשה שאיננו מתקשרים. אין תמיד מודעות ערה לכך שאנו משתמשים בזה היות והשימוש בקליטה הפך לחלק מהחיים.

לסיכום שני דברים חשובים:
1). אנו חיים בתקופה שונה מאי פעם, בה יכולת הקליטה גבוהה והחושים העל-חושיים חזקים מתמיד. אין לנו צורך להתאמץ לקלוט כמו שהיה נחוץ בימי קדם ובימים עברו (לרקוד ריקודי שבט על מנת להיכנס לטראנס, לצום 3 ימים, להיות בשתיקה שבוע או יותר וכו') כול מה שנחוץ הוא לגלות שאנו קולטים ולהסכים להקשיב ולפענח. קרי, לתרגם למילים את מה שנקלט מבלי להתעסק ב"אני כן קולט/לא קולט, זה אני או שמדריכים שלי" אלא פשוט להסכים לתרגם ולהקשיב.
2). הדרכים לקלוט מידע שונות ומגוונות, האחד חש דברים בלבו, השני מקבל הארות בראשו, השלישי פשוט "יודע" ואינו יודע כיצד ועוד, ועוד. כול אחד מקבל מידע בדרך הייחודית לו ואין דרך אחת נכונה יותר מאחרת.

במסגרת השימוש בכלים אני מציעה לכם לתקשר על דברים אישיים שלכם, על שאלות אישיות של אחרים ולהגיע לשורה התחתונה של דברים וכך לחסוך אנרגיה מיותרת. אני מציעה לכם להגביר הקשבה למה שאתם קולטים, לאפשר לזה להיתרגם, לעשות מדיטציות על בסיס יומיומי ולהשתמש בדמיון בדרכים יצירתיות דבר שיחזיר את האמון. כמו שאומר יהושפט "אם אימון בא אמון".