קיימות הרבה מאד רמות תקשור

כל אחד מאתנו, מעצם היותו סובייקטיבי. יכולה להיות סובייקטיביות מצומצמת או רחבה. מכאן שכל תלות חיצונית היא סובייקטיבית ולא תמיד ולא בהכרח מדויקת לשואל.
בעולם שלנו הסובייקטיביות די צרה מכיוון שאנו עדיין נשענים על מה צודק/לא צודק, נכון/לא נכון ועל דברים חיצוניים במקום על האמון והכוח הפנימי שלנו, תחושת הערך והביטחון הפנימי מעצם היותנו.

לפני שאדבר על רמות תקשורת/תקשור, ברצוני להדגיש שהתפקיד האישי שלי הוא לעזור לעצמי ולכל אחד שבוחר להיעזר בי, להתחבר בכל האמצעים שרכשתי ורוכשת לאורך השנים, דרך תקשור, אסטרולוגיה, נומרולוגיה ועוד, ועוד, למקור של ביטחון, אמון פנימי בעצמנו ובדרכנו ותחושת שייכות מעצם ההיות, מתוך הבנה שנולדנו לכדור הארץ על מנת להתנסות. כפי שאומרים המדריכים "באתם ל"כדור לימוד" על מנת להתנסות ודרך ההתנסות לממש את בחירתכם. הפכתם להיות תלויי תוצאה ובכך צמצמתם את טווח החוויות וההתנסויות שלכם. זכרו שהצלחה = התנסות והתנסות = הצלחה".

דרך חיבור להקשבה ולהנחיה פנימית, למודעות הרוחנית, לזיכרון של מהותנו הנצחית אנו מורידים תלות בתוצאה ובגורמי חוץ ומתמקדים בהתנסות, בשחרור מאחיזה בדעות, אמונות וקביעות המאפשר לנו להפיק את המיטב והמירב בכל רגע נתון של זמן. הצורך למשל, לדעת מה יהיה ואיך יהיה הוא בהחלט מקור לתלות. קיים הבדל בין עזרה לבין תלות.

קבלת עזרה הוא דבר מבורך, כולנו זקוקים מדי פעם לייעוץ, הדרכה ותמיכה. אני מדברת על סוג של תלות שמאד אופיינית בעולם שלנו משום היותו עולם המבוסס על הישרדות וקיום והרבה אנשים, עוד מקדמת דנא, רוצים לדעת מה יהיה, כיצד להנחות את דרכם, כדאי/לא כדאי ועוד הרבה מאד שאלות שבעצם גורמות להם להיות תלויים באחרים במקום בעצמם: אסטרולוג, פותחת קלפים, מתקשרים מסוימים וכדומה.

אישית אני מאד נזהרת לא לשים בפי המדריכים את הדעה הסובייקטיבית שלי אלא לאפשר להם להעביר את הסובייקטיביות שלהם. גם מטפלים כמו רופאים אחיות וכדומה הם בעלי סובייקטיביות משלהם וחשוב ללכת לאותם אנשים שהסובייקטיביות שלהם מתאימה לנו ולא מישהו שלא מתאים.
לחלק מהאנשים, שהאגו עדיין מנהל אותם, יש צורך להיות הגורו, היודעים והתקשור שלהם הוא בהתאם מבלי שהם מודעים לכך בדרך כלל, זאת רמת הסובייקטיביות שלהם.

קיימות הרבה מאד רמות תקשור: מעצם העובדה שכולנו סובייקטיביים מעצם היותנו, אנו מצויים ברמות שונות של סובייקטיביות, בהתאם ל"מיפתחי הזיכרון" שלנו, בהתאם לעולמות אליהם אנו נולדים. הדבר נכון לגבי כל הנשמות, כך גם המדריכים.

קיימת רמה של "הפותחות"; בקפה, בקלפים, שהן יכולות להיות נהדרות, מעוררות אמון בשל הידיעה על עובדות כמו שמות הבעל, הילדים ועוד  ויחד עם זאת זו רמה מצומצמת, המשרתת את הרמה הזו, אך איננה מספקת כל אחד, זו רמה שמתעסקת עם מה יהיה ואיך יהיה, כשיש הרבה אנשים הזקוקים לזה.

על מנת להבהיר יותר, אשתמש במטפורת השמש כהקבלה לבורא עולם ולכל אחד מאתנו כקרן שלה, של הבורא. מעצם הדימוי ניתן להבחין בכך שלכל "קרן" מעצם מיקומה, נקודת מבט שונה. אובייקטיביות אינה קיימת, אלא אם כן יחברו את כל הסובייקטים יחדיו כ"עיסה" אחת.

כל "קרן" = כל ניצוץ אלוה ממעל, מורכב מאותם החומרים, אך במינונים שונים = אופי ייחודי, כשלכל אחד נקודת מבט שונה מעצם היותו = סובייקטיביות רחבה. בכל מעבר חיים הסובייקטיביות שלנו מצומצמת או רחבה, בהתאם לבחירותינו.

ב
מעבר החיים הנוכחי אנחנו שואפים להשיב לעצמנו סובייקטיביות רחבה מזו שחווינו במעברי החיים עד כה, בהם לא זכרנו כלל את מקורנו.
המדריכים שלי בעלי סובייקטיביות מאד רחבה והמידע שאני מקבלת מאד רחב אך עדיין סובייקטיבי.
המטרה להעביר אינפורמציה מסוימת בדרך מסוימת, להאיר נקודות מסוימות על מנת לחזק אותנו, מנקודת מבטם = סובייקטיביות.
אמנם מדובר "במיפתח זיכרון" גדול אך סובייקטיבי ללא קשר לגודלו.

כל סובייקט, (שזה כל אחד מאתנו לצורך העניין כרגע), תורם את חלקו, את נקודת המבט שלו, את ההבנות שלו למאגר כללי מאד גדול, המתעשר בזכות כולנו.
מדובר במעבר ל"ממד התשיעי"; ממד של תחושת ערך וביטחון מעצם ההיות, תוך שיתוף פעולה עם הסובב. ממד המתאפשר מכיוון שנפתח הזיכרון שלנו לעובדה שכל אחד מאתנו ניצוץ אלוה ממעל, אחד יחיד ומיוחד ויחד עם זאת חלק מהכלל, מהאחדות ועל כן "אני=אנחנו" = הכל משרת אותנו כפי שאנו משרתים את הכל.
המדריכים שלי ואני כחלק מהם, בחרנו לעזור לכל מי שרצה להיעזר להתחבר במודע לממד התשיעי, דרך פיתוח המודעות שלו לרמה של סובייקטיביות הכי רחבה האפשרית ברגע נתון של זמן ותוך כדי כך, להשתחרר מהיאחזות, רגשי נחיתות וחוסר ביטחון, תלות ותחליפים ל"אני" כמו להקדיש את עצמי למישהו אחר שאני חושבת שהוא יותר חשוב ממני ובכך מונעת מעצמי לפתח את עצמי, מה שאופייני לחלקנו בכדור הארץ.

השינוי הגדול הוא שאנו אמורים לגלות את הכוחות והיכולות שלנו ולהוציאם מן הכוח אל הפועל מעצם היותנו. להביא, לבטא ולתת לעולם את הסובייקט שלנו בדרך האופטימלית ברגע נתון של זמן; כל מי שמתעסק בהדרכה והכוונה מביא את הדרך שלו, את עצמו את מה שהוא מאמין בו. אם מישהו מתנגד הרי שנאמר "הפוסל במומו פוסל" משום שזו הראייה הסובייקטיבית שלו על דבר מסוים ולפי דעתו זה איננו נכון.
ברגע שאנו מפנימים שכל אחד הוא סובייקטיבי והמטרה להרחיב את הסובייקטיביות שלנו למיטב ולמירב שניתן, העולם שלנו משתנה; נפסיק לבזבז אנרגיה על שיפוט וביקורת, ויכוחים על צדק, ונחיה את חיינו על פי המנגינה שלנו שהיא כמובן היא חלק מ"אחדות הניגודים הרמוניה שלמה" חלק מהמנגינה הכוללת, הגדולה.
נשים לב איך אנו מהדהדים לסביבה ואיך הסביבה מהדהדת אלינו, והשיח ישתנה לגמרי.

מי שהסובייקטיביות שלו רחבה, מודע להיותו ניצוץ אלוה ממעל ומתנהג בהתאם. לזה אנו שואפים; להשיב לעצמנו תחושת שייכות, תחושת ערך, שלא משנה מה קורה מסביב (וכן משנה מה קורה מסביב באותה המידה), איננו "מתפרקים". אנו עומדים אל מול המציאות ומתפקדים במיטב שאנו יכולים ברגע נתון של זמן, מתוך הכרה שהכול לטובתנו המידית והעליונה בכל רגע נתון, גם אם איננו רואים זאת במידי. אנו מודעים לכך שהחיים הם כמו הים שיש בהם השתנות מתמדת של מצבים בכלל ורגשיים בפרט: התרגשות, התנגדות, בכי, שמחה, צחוק, כאב וכיוצ"ב. אנו לומדים לחיות את חיינו מתוך השתנות מתמדת כשאיננו ""עוברים לגור"" באף רגש, נענים למה שנכון ונחוץ באותו זמן.

לגבי רמות תקשור. כיוון שכולנו במציאות של סובייקטיביות מצומצמת, השאלה באיזה מקום אנו נמצאים מבחינת הידיעה שיש המון שאיננו יודעים ובאיזו מידה אנו מוכנים לדעת. קרי, שהאגו אינו מנהל אותנו עוד, שאנו מוכנים לקבל את מה שאנו קולטים ולהעביר למי שמבקש מאתנו, מבלי להיות עסוקים באם זה נכון או לא, או מה יגידו עלינו. כלומר, במידה שאנו מוכנים להיות כמו עליסה בארץ הפלאות, לגלות, להזרים כל מה שאנו מקבלים מתאפשרת סובייקטיביות הכי רחבה שניתן לנו ברגע נתון.

אחד הדברים שאנו לומדים הוא לפרוץ את הגבולות של הסובייקטיביות הצרה, לפרוץ את הגבולות של מה שמנהל אותנו ולהיות המנהלים של החיים שלנו והתקשור משמש לנו כלי עזר.

לסיכום:
רמות התקשור תלויות במי שמתקשר, המדריכים שלו יכולים להיות בעלי סובייקטיביות מאד רחבה אך אם האדם המתקשר יכול להיות נעול בתפישת המציאות שלו עם קושי גדול לקבל דברים אחרים.  דוגמה שנתקלתי בה שמישהי הלכה למתקשרת דתייה בשל קשר של אהבה גדולה מחוץ למסגרת נישואיה. המתקשרת שפכה עליה "קיתונות של רותחין", שדינה עונש גדול משמיים… חשוב שהמתקשר יראה את הדברים מעוד כיוונים ולא יהיה נעול על דבר אחד, שינעל אותו מקבלת תשובות יותר רלוונטיות.

הדבר הקבוע ביותר ביקום הוא השינוי. הכוונה היא שכל המידע פועם ברשת תקשורתית שכל הזמן נעה, מתחברת ונפרדת לסירוגין, מהדהדת, כך שהאופציות כל הזמן משתנות בהתאם למצב, לאמונה, למה שאנו בוחרים באותו הרגע, אין מדובר בגזירת גורל וכל מה שקורה איננו מה שיהיה כל החיים. האמונות הן מה שגורמות לנו לשחזר.

תקשור בא מהמילה תקשורת ככל שהתקשורת שלנו מתרחבת ויש יותר הקשרים שאנו יכולים לעשות התמונה יותר רחבה, הסובייקטיביות מתרחבת ועמה היכולת לפתוח עוד ועוד ערוצים. המוח אמור להיות המתורגמן של מה שאנו קולטים.
אני מאמינה, שיש לפרוש בפני השואל את כל האופציות שניתן לקלוט ברגע נתון באשר לשאלתו מתוך ידיעה ברורה שהבחירה היא בידי השואל.

כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי

פתוח