אנו נמצאים בתקופה בה עולים כל הדפוסים הישנים בעוצמות עד כדי קיצוניות, תקופה של "חווית האבסורד", כפי שהמדריכים מכנים אותה. מתחולל שכלוף אנרגיה (= שכלול וחילוף), הגורם לגוף הפיסי שלנו לתופעות שונות ומשונות כמו למשל של גיל ההתבגרות; פרצי אנרגיה, אל מול עייפות גדולה מאד כתוצאה מעצם שכלוף האנרגיה בכדור הארץ (המעבר מגלי ביתא לגלי אלפא, קרי שינוי דחיסות אנרגטי מדחוס לדליל יותר), תקווה מול ייאוש, שמחה מול עצב ותופעות פיזיולוגיות שונות ומשונות המלוות את השכלוף.
מצד אחד קיימת עדיין האנרגיה הישנה של דפוסי קיצוניות, (ראו מצרים, סוריה, אירן וכד') הגורמות לדאגה הן שלנו כפרט והן שלנו כמדינה, ומצד שני קיימת מודעות חדשה שעדיין לא תפשה הנהגה. מודעות שאומרת שהכול נועד על מנת נוכל לעשות שינוי ("חווית האבסורד"). כדוגמא אופיינית; אנו מתלוננים על כך שדברים לא נעשים בסדר שלנו, מבקרים דברים שלא מוצאים חן בעינינו, מתרגזים, מתעצבנים, אך ברגע שנקבל שהדברים מתנהלים על פי סדרים ישנים ונכיל את כל אותם רגשות ומחשבות, נוכל ליצור ולאכוף סדר חדש המתאים לזמן ומקום כמו למשל צדק חברתי חדש, הדורש ומקיים הוגנות ושוויון. כל עוד ניתן לאותן תחושות והרגשות קשים ומתנגדים לנהל אותנו, נעשה עוד מאותו הדבר ולא נוכל ליצור שינוי.
הסבר נוסף לעייפות הפיסית עליה מדברים המדריכים, (יתכן והסבר זה לא יישמע ברור לתפישה האנושית הרגילה, אך אני מוצאת לנכון להביאו בכל זאת): קיבלנו מידע מהמדריכים שנולדנו עם שני סטים של תאים. כלומר, סט אחד החיצוני = תוכנה הישנה, וסט שני המצוי תחתיו, כמו בתאים הפנימיים = התוכנה החדשה. בשנים אלה, אנו נמצאים בתהליך של קילוף התוכנה הישנה קרי, בתהליך של הרחבת גבולות ואפשרויות בעקבות ניצול יותר גדול של המוח. זוהי תקופה של שינוי רדיקאלי = התאים מתקלפים. אנו עוברים לגילוי ושימוש בחוש השישי; האינטואיציה שלנו מתחדדת, ההבנות גדלות, היכולת להבין, לעשות חיבורים ולקלוט גדלה, היצירתיות שלנו עולה, נוספים לנו שבילי התממשות וכישורים שלא היינו מודעים להם קודם, אנו מגלים שכולנו אחד ניצוץ אלוה ממעל שווי ערך לכל אחד אחר וכדומה.
הפירוש של "קילוף התאים" נוגע בהרגלי חיים, בהרגלי חשיבה, התנהלות והתנהגות מקדמת דנן ש"פתאום" מפסיקים להיות רלוונטיים במובן הזה הקרקע נשמטת מתחת לרגלי הדפוסים הישנים ותוך כדי כך משתחררים ועולים פחדים, חרדות מאובדן שליטה בחיים. עולים כל הדברים שאנו סוחבים אתנו שבאנו לעשות איתם "שלום" ולהשלים איתם.
המילים שלום ולהשלים מקורם בשורש שלם; כשאנו מכילים ומקבלים אנו משלימים ורק לאחר שאנו משלימים ניתן לדבר על סליחה.
תהליך התקלפות התאים הישנים יכול להתבטא בתחלואים פיסיים, בדברים שזקוקים לטיפול, גם אצל מי שפיתח מודעות רוחנית ומכיר בה. שהרי עדיין קיימים דברים שאנו זקוקים לשחררם, לקלפם ולאפשר להם להיות חלק מ"אוקיינוס הידע" = ספריית הניסיון המצטבר שלנו. התהליך משפיע כאמור, על ההוויה הפיסית, מה שמתפורר זו התוכנה הישנה ובמקומות שאנו מחזיקים בה יכול להיות כאב למשל, פחד לראות את המציאות כמות שהיא משום תחושת חוסר אונים שנוצרה בשל אי בטחון ביכולת ליצור שינוי, יכול להתפתח כקטרקט (עכירות עדשת העין).
כל זאת ועוד הם חלק מהגורמים לעייפות גדולה מאד. אנו זקוקים ליותר שעות שינה ויותר מנוחה.
כאמור אנו נמצאים בתקופה של חווית אבסורד מה שמביא אותנו למקום שאי אפשר לשתוק, לוותר, לצמצם, להצטמצם, ולא לעמוד במלוא גובה קומתנו הרוחנית מול עצמנו ומול העולם. לזאת נועד השינוי לעמוד מול עצמנו ממקום של שוויון ערך וכך נוכל לראות את האנשים מולנו גם בנשמה הטהורה וגם ב"תלבושת" וזה מה שיגרום לנו לא לרמוס, לא לפגוע, לא ניתן שיפגעו בנו או ישאבו מאיתנו אנרגיה.