המדריכים העבירו לי מטאפורה של "רימון" מלא בגרעינים, כהקבלה לצופן הנשמתי, ל"אני" האמיתי, לנשמה, כשכל הגרעינים הם החוויות שלה האסופים יחד בספרייה אחת (ה"רימון"). עצם ההכרה וההפנמה של רעיון זה
יוצרת שינוי תודעתי. החוויה בכדור הארץ, היא של הגרעין הבודד, חוויה של נפרדות, כשאיננו מודעים ל"רימון" ולכך שיש הרבה מאד גרעינים בתוך ה"רימון". נדמה לנו שהגרעין הוא כל ה"רימון". קרי, שיש בנו המון ידע, נסיון
מצטבר, כוחות ויכולות שאספנו לאורך מעברי חיים. הנשמה הגשימה את עצמה בעזרת כל הדרכים שהיא עברה בכל העולמות וכל אחד מאתנו מלא כ"רימון" כשהיום ביכולתנו להכיר ב"רימון" ולגלות שיש בו המון גרגרים.
התהליך שאנו עוברים בהתפתחותנו בחיבור אל הרוח, הוא לגלות שכל ההתנסויות והחוויות שלנו הם גרעינים של "רימון" אחד, ש"השלם הוא יותר מסך הכל חלקיו" – "The Whole is more than the sum of its Parts" אנחנו
עוברים תהליך של סינרגיה (ההבנה ש"אני" הוא מורכבות שההשתקפות הנוכחית בכדור הארץ היא רק חלק ממנו), שלא יכולנו לעבור קודם משום שראינו כל גרגר "רימון" לחוד, כשהיום אנו כבר מודעים לכך של"רימון" של
כל אחד מאתנו הרבה גרגרים = שה"רימון" הוא הנשמה וכל הגרגרים הם גלגולים שלנו בכל העולמות וכולם מוכלים בזיכרון אחד (בשקרה עשר). חיינו כגרגרי "רימון" נפרדים במשך הרבה מאד גלגולים והפעם התודעה
האנושית מתחילה להכיל זאת.
אם ניקח כדוגמה לשינוי התודעתי שאנו יוצרים, דימוי של חבילת קלפים העומדים בשורה, כמה קלפים נחוצים על מנת שכל החבילה תיפול? מספיק קלף אחד… כל האנשים המפתחים מודעות שהתאחדו המשפיעים על כל
השאר, יוצרי השינוי והמאסה הקריטית = הקלף האחד. המדריכים מציעים לקבל את הקושי שבתהליך כאתגר משמעותי וחשוב במקום כקושי שאנו נאבקים בו ושופטים אותו. המעבר הוא ממלחמה לשלום. אין צורך שכל
העולם יעשה את אותה הדרך, זהו ההדהוד היוצר שינוי. כל אחד מאתנו עושה את הדרך שלו. כל הזוועות המתרחשות כיום בעולם משמשות לנו כמראות המסייעות לסגירת מעגל. השינוי יבוא מכל אחד ואחד מאתנו, מאותה
קבוצה של נשמות שבאו לעשות את השינוי בכדור הארץ בפועל ונמצאות בכל קצווי כדור הארץ. כאשר כל אחד מפרטים אלה יסיים את התהליך של עצמו, יחול השינוי בפועל.