עד המעבר הנוכחי חיינו בהפרדה. קרי, חיינו את חיינו האנושיים מבלי לזכור מי אנחנו באמת, לא זכרנו שיש לנו ניסיון מצטבר, חוכמה, תבונה וידע הרבה מעבר לזמן ומקום, שהכול אמת ואשליה באותה המידה. קרי, שהנשמה נצחית והגוף הוא "כלי הרכב" המשרת אותה למטרת העל של היקום = הגשמה דרך חוויה. עברנו מגלגול לגלגול ועשינו כל גלגול כאילו מחדש. היו כל מיני דברים שמשכו אותנו, שאיימו עלינו, הפחידו אותנו, שמחו אותנו, התגעגענו אליהם, אבל לא עשינו שום הקשר מודע ביניהם לבין הידע והניסיון הנשמתי המצטבר. המצאנו כל מיני הסברים שיסברו את אוזננו וירגיעו אותנו, באשר לסיבות הפחדים, החששות, הכמיהות וכדומה.
התבניות נוצרו כתוצאה מטראומות עבר שלרוב בני האדם יש, כאלה או אחרות, הדרך, "המועברות" מעולם לעולם. המסקנה היא בדרך כלל תת הכרתית בשל צורך הגנה המבקשת "לשמור" עלינו מפגיעה בעתיד.
אחד הדברים, שאינו חדש אך תופס תאוצה, זו האמונה העתיקה כמו הזן בודהיזם למשל, המדברת על חוויה של הוויה מלאה בריק, להיות עם הדבר ולאפשר לו להתפוגג. מיקוד על שחרור "הדבק" של האחיזות באמונות, בדעות, בקביעות ובתפיסות שיש לנו לגבי עצמנו, מפני שכל מה שקשור לאחיזה הזאת מונע את האושר שלנו וכדומה. אנחנו יכולים להיות יצורים מאוד מאושרים שכשאנחנו לא אוחזים בכלום, שהכול מבחינתנו בסדר. כל מה שקורה בסדר, לא במובן של "טוב ורע", אלא זה הסדר עכשיו וזה כל הזמן משתנה.
מניסיוני לאורך השנים אני מוצאת שמעבר המימד פירושו לבנות מחדש אמון בעצמנו, בעוצמות שלנו וללכת עם זה, כל אחד בדרך שלו.
ההשפעות המאוד אינטנסיביות של מערך הכוכבים העכשווי יכולות להשפיע על כל מיני דברים, כמו: דברים אינם קולחים על פי המצופה, יש תחושות של אי שקט, או אי שביעות רצון, של חיפוש. יש קשיים, פיטורים, גירושין, מחלות, "סתם" לא מוצאים את עצמנו או מרגישים שמסתובבים סביב הזנב של עצמנו, מצבי רוח עולים ויורדים, אופטימיות אל מול פסימיות ואלו רק דוגמאות…. כל זאת משום שמעבר החיים הנוכחי הוא מעבר של השלמת מעגל. תת המודע שלנו מכוון למקום של השלמה משום "שאין ברירה, אין עוד גלגולים, עכשיו הזמן!". זה גלגול אחרון להשלים את המעגל בכדור הארץ כפי שהוא היה עד היום. זהו זמן של איסוף נתונים, חיבור נתונים, אין יותר הפרדה.