אנחנו נמצאים בתקופה סוערת. המדריכים קוראים לזה "מסער כוכבים". יש תשלובת של "מנגינות/אנרגיות" שמסובבות את הכדור שלנו, את היקום. הן מסובבות גם כל אחד באופן אישי כמו שהן מסובבות, ומשפיעות על הכול.
זה משהו שלוקח המון זמן. זה לא משהו שהתחיל אתמול ויגמר מחר. זה תהליך של שינוי שהולך ומעצים את עצמו. האנרגיה של גלי אלפא גוברת בכדור הארץ. כלומר, יש נטייה להתחיל לשאול שאלות לגבי מי אנחנו, מה אנחנו, מה נעשה "כשנהיה גדולים", ולא משנה בני כמה אנחנו. יש נטייה להתלבט בכל מיני דברים שקודם היו מובנים מאליהם בשבילנו והיה ברור שזה ככה, ופתאום זה "לא ככה". אנחנו מוציאים "מהארכיון" כל מיני דברים שאפילו לא ידענו שישנם שם. ה"הוצאה מהארכיון" יכולה להיות כרוכה בתחושות מאוד לא סימפטיות של חיפוש, לאו דווקא בכיף, של תסכול, של כל מיני דפוסים ישנים שעולים.
מישהי נתנה לי דימוי מאד יפה ואמרה שאני נשמעת כמי ש"משהו ערבב את המים בבריכה הדגים השלווה שלה". הכוונה הייתה לדימוי של בריכת דגים יפהפייה מלאת דגי זהב, שמימיה צחורים ונקיים, ומישהו בא עם מקל מאוד ארוך וערבב את המים ופתאום, הסתבר שהמים שנראו כל כך נקיים, לא כל כך נקיים… כל הדברים ששקעו למטה עלו וצפו מעל לפני המים. מה שבעצם נאמר לי שאני נמצאת בתקופה שמשהו "ערבב לי את המים בבריכת הדגים השלווה שלי", למרות שחשבתי שהגעתי למקום מאוד שלם בעצמי , שהכול מתנהל על פי האמת שלי, ובהנהגתי, שאני חשה ויודעת כיוון דרך, עם הרבה מאוד אהבה בלב. "פתאום" הוצפתי בכל מיני דברים שחשבתי שהתגברתי עליהם. עלו דפוסים ישנים שלא שיערתי את קיומם, ו/או את עוצמת קיומם ותלותי בהם, והיה לי ברור שאני עומדת מולם כי אני צריכה לשחרר אותם.
אנו בתקופה מאוד יוצאת דופן של שינוי בכדור הארץ בכלל ואצל בני האדם בפרט. שינוי של תפישה, הבנה ותובנה לגבי עצמנו, מקומנו ביקום ובקיום וכדומה. בתקופה זו במיוחד "מנוערות הבריכות שלנו", כל אחד ברמה שלו, מפני שזהו הזמן בו אנו משחררים הדפוסים ישנים ובונים משהו חדש, תפיסה חדשה, דרך השימוש בכוחות ובאנרגיות המצויות לרשותנו היום!
אנחנו לומדים ש"מחשבה בוראת מציאות", ושאנחנו יכולים להשתמש באנרגיות האלה לתועלתנו במקום להיות "קורבן" שלהן. יש לנו הזדמנות להפוך ליוצרים במקום להיות היצירה, (כפי שאומר הארי פלמר באווטאר). יש לנו יכולת להשתמש באנרגיות על מנת נוכל לעשות את השינוי שבחרנו לעשות במעבר החיים הנוכחי. יש לנו הזדמנות להסתכל על דפוסים פנימיים שלנו, להכיל את הדפוסים האלה, לתת להם להוות, לשקוע, בין שאר זיכרונות, כך שהם כבר לא ינהלו לנו את החיים, כמו קודם, אלא יהוו חלק מרפרטואר ההתנסויות שלנו, חלק מ"ארגז הכלים" העומד לרשותנו (המעבר משליטה להנהגה).
אנחנו לומדים להתבונן, ולאפשר לכל הדפוסים, האמונות והקביעות להיות, כפי שאומרים המדריכים, בבחינת "כוס צבע אדום בתוך האוקיינוס", בבחינת So be it…. Let it be….
אם אדבר מכובע האסטרולוגיה שלי אומר: שהטרנזיטים (= מעברי הכוכבים בשמיים), מאוד עוצמתיים כעת ומפעילים את התוכנה הישנה בעוצמה גדולה, (כמו דוגמת "המקל המערבב את המים בבריכה") כמו את התוכנה החדשה הקשורה לעוצמות וליכולות לא מבוטאות שלנו הגורמות לנו למצוא דרכים חדשות ואחרות, לשנות, לגלות, להרפות מדברים, להתחבר לדברים חדשים. יכולים לעלות בתקופה זו: כמיהות מאוד גדולות, געגועים מאוד גדולים, עכבות מאד גדולות. הפער בין הרצוי למצוי, בין חלום למציאות. דעות, או התנהלויות והתנהגויות שאנחנו אומרות לעצמנו "איך יכול להיות שאנחנו עוד פעם פה, שהרי התגברנו, למדנו"…. דברים לא סגורים. אלה יכולים להיות דברים קטנטנים, לאו דווקא דברים הרי עולם. אבל הדברים "הקטנים" האלה מקושרים לאיזשהו מקור מרכזי פנימי שלקחנו על עצמנו להשלים.
אם אסכם אומר שהדברים אינם זורמים בדרך אליה התרגלנו ולא בהכרח מצאנו כבר דרך מספקת אחרת, מה שיכול בהחלט ליצור אי נוחות (בלשון המעטה) המנערת אותנו מהדפוסים הישנים ומאפשרת שינוי.
ככול שנבין ונשכיל להשתמש באנרגיות לעשיית סדר חדש בחיינו, כך נפיק יותר ויקל עלינו.