חיבור לשפע מתבטא הלכה למעשה בחיבור לארבעת הרבדים מהם אנו מורכבים (מכלי הדלק שלנו, מגרשי המשחקים המאפשרים הגשמת הבחירה לחיים): פיסי, רגשי, מנטאלי ורוחני כ"אחדות ניגודים הרמוניה שלמה".
הזנה על ארבעת הרבדים זה דבר מאוד מורכב ולא פשוט. זה אומר שקודם כל יש לעשות סוויץ' מבחינת החשיבה במובן שאנחנו יודעים שכל אחד מאיתנו הוא ניצוץ אלוה ממעל האחראי למילוי ארבעת מכלי הדלק שלו. אם הוא ישכח לשים את השקע בתקע הנכון הוא יתרוקן. תוצאות ההתרוקנות הן עצבנות, כעסים, דיכאונות, מצב רוח לא טוב, מחלות וכיוצב"א. כל כאב שיש לנו מצביע על איזשהו מקום שלא מקבל את ההזנה הנכונה שלו וצועק הצילו. זה לא מקום של שיפוט וביקורת אלא מקום של בדיקה, התבוננות ושינוי. המוח האנושי יודע מאוד מעט כך שהוא צריך את הסימנים של הגוף שיראו לו שהוא לא יכול להמשיך כך הלאה, עד שהתודעה שלנו מספיק נפתחת ואיננו זקוקים לצריבות בגוף ולמחלות הקשות.
גם אם הסובבים אותנו לא נמצאים באותו מקום שבו אנו נמצאים, (וסביר להניח שכך), הם חלק "מאחדות הניגודים ההרמוניה השלמה" וזה בסדר גמור, אנו מקבלים אותם כמות שהם ועושים את שלנו. ברגע שזה מפריע לנו ש"הם" לא כמונו, זה מרגיז אותנו והיינו רוצים לראות אותם במקום אחר, זה אומר שאיננו מצויים במקום של שפע אלא של חסר, של אי קבלה, ובוודאי במקום שלוקח מאיתנו אנרגיות במקום למלא אותנו באנרגיה.
כאמור, חלק מחיבור לשפע הוא חיבור ל"אחדות ניגודים הרמוניה שלמה" בעצמנו ובסובב. כל העולם יכול להתנהל כמו שהוא רוצה, זה בסדר. כל אחד לומד את חלקו, לכל אחד יש את השיעור שלו. כל אחד לומד בדרך שלו. יש לנו דעות לגבי דברים שאחרים עושים/אומרים, אכפתיות וחמלה לגבי דברים, אבל זה לא שלנו גם אם זה בן זוג שלנו. זה לא שיעור קל מפני שזה קשור במישהו שאנו חיים איתו, ובמיוחד אם אנו נשים חזקות הנוטות לקחת אחריות על כל העולם או חלקו בשל חלק אימהי טיפולי שצריך לסדר את העניינים, שאנו מפעילות על בן הזוג ובוודאי על הילדים שלנו.
העניין הוא להגיע בתוכנו למקום של שוויון ערך אמיתי, ולהבין שכל נשמה נמצאת בדיוק איפה שהיא צריכה להימצא וזאת לא אחריותנו. האחריות שלנו היא להכיל את זה ולעשות את מה שנכון לנו וטוב לנו, ואני לא מדברת על אגואיזם ואגוצנטריות, (כולנו נהגים בכביש החיים וכל פעולה שלנו משפיעה על הנהגים האחרים כפי שכל פעולה של נהגים אחרים משפיעה עלינו) אלא במונחים של הזנה ברגע נתון של זמן את מה שנכון לנו על כל ארבעת הרבדים.
תלמידה: ברגע שאתה מאפשר לנשמות אחרות, לילדים שלך ולבן הזוג להיות כפי שהם, אתה לא במקום של אגו. ברגע שאתה דואג אתה במקום של אגו, אתה לא סומך עליהם.
דורית: נכון מאוד, ויותר מכך, אתה מתעשר מפני שאתה מקבל בתוך עצמך דברים. אם אתה עושה דברים בהתנגדות, מתוך ציפייה, או בכעס, זה אומר שאתה לא מקבל דברים ואתה מרוקן את עצמך. כשמדברים על אוטונומיה במובן של חיבור לארבעת הרבדים, איננו עסוקים באף אחד אחר אלא במילוי הבטריות של עצמנו, ואז גם נותנים פי מיליון לעולם. זה הפוך על הפוך מפני שממקום שהבטריות שלך מלאות אתה הרבה יותר חיוני, בריא, במצב רוח טוב, קשוב ורגיש מפני שאתה לא עסוק בשום דבר שצריך להיות אחרת.
תלמידה: זה בדיוק "ואהבת לרעך כמוך". זה מאוד קשה.
דורית: נכון לומר שזהו חלק מהמציאות, חלק מהחיים. זה החלק הכי קשה לנו. הרבה מאיתנו רוצים לשפץ, לתקן, לשנות ולחנך את העולם. זה מקום לא נכון. זה מקום שלא מקבל אותנו וזה מקום שלא מקבל את העולם הסובב אותנו מפני שהעולם הסובב אותנו הוא השתקפות של דברים שאיננו מקבלים בנו או מתנגדים להם. עלינו לשים לב למלא על בסיס יומיומי את "מכלי הדלק" שלנו ומעצם כך נהייה מחוברים לשפע. יש לפתח מודעות לארבעת הרבדים שלנו, למה ממלא אותם ולקחת אחריות מלאה למילוים כך נחייה שבעים ומסופקים וכך תהא מתנתנו לעולם ומתנת העולם לנו, אחדות ניגודים הרמוניה שלמה.