ראשית – פחדים, חרדות, חששות, תמיד מוצדקים ואנו מפיקים מהם תועלת גם אם איננו מודעים לכך. כלומר, אין שום פחד, חשש, או חרדה, שאין לו הצדקה הגיונית באיזשהו מקום, ובדרך כלל משרת אותנו כמגן, שלא יקרה לנו עוד פעם "אותו דבר נורא". פחד = "שומר סף", אך יחד עם זאת מצר את צעדינו, ומאיים עלינו. בכדי שנוכל להשתחרר מ"שומר הסף" הזה ולוותר עליו, עלינו להעלות את הדברים למודע ההכרתי שלנו אחרת לא ניתן להשתחרר ממנו. רוב הסיבות לפחדים אינן תמיד הגיוניות ומצויות בתת המודע. השפעות חיצוניות מעוררות את הפחד, קרי, קוראות לנו לגלות את מקורו ולטפל בו, אם אנחנו רוצים. כאשר נשארים עם הפחדים והחרדות, מדחיקים אותם, מנסים לשלוט בהם, נאבקים בהם אנו מחזקים אותם, הפוך על הפוך.
אחד מחוקי היקום הוא "חוק שימור האנרגיה": כל רעיון, מחשבה, אמונה, דעה, או קביעה רוצה לשמר את עצמה, רוצה לחיות ולכן היא מזמינה את "החברים שלה". המדריכים מתארים את המושג חוק שימור האנרגיה כדומה מושך דומה ומשלים. כלומר, על מנת להזין ולשמר עצמה, כל אנרגיה מושכת אליה את הדומה לה ואת מה שמשלים אותה. זאת על מנת תגדל, תצמח, תעצים ותפרח ותגיע למלוא זוהרה. אותו הדבר אמור גם לגבי פחדים וחרדות שגם הן תבניות.
אני מנסה לשים את הדברים בצורה ניטרלית מבלי לשפוט אם זו דעה או פחד, אם זו אמונה, או חשש. זו תבנית שמבקשת לשמר עצמה וכשאנו נלחמים בה, מתעלמים ממנה, אנו נותנים לה הרבה כוח: נניח שיש זרם גדול של אנרגיה ואנו משקיעים אותו בכיוון של הגנה, זה גוזל חלק מהאנרגיה שלנו, המופנה לפחד או לחרדה כך שלרשותנו עומדת רק חלק מהאנרגיה למיצוי עצמנו בחיים.
כשאנו מטפלים בכל אותם דברים שמונעים מאיתנו להיות מאושרים ולחיות את החיים עם כל מה שיש להם להציע לנו וכל מה שיש לנו להציע להם, אנו משיבים לעצמנו את האנרגיה שהופנתה להגנות. הפחד משרת את ההימנעות, הוא משרת את זה שלא ניפגע עוד פעם. הפחד משרת את זה שלא נמצא את עצמנו עוד פעם באותה סיטואציה. יש שם פחד שהוא כמו חומה בינינו לבין האפשרות.
כל דבר שאיננו יכולים להכיל ונמנעים ממנו באופן סיסטמתי קשור עם פחד, גם אם אנחנו לא מרגישים שום פחד. כל דבר שאנו נמנעים ממנו באופן סיסטמתי זו חומת הגנה של הימנעות, שאינה מאפשרת לנו להיפגש עם מה שיש מאחוריה ולהיכנס פנימה.
"כוונת המשורר" הבסיסית היא, שהפחדים הם כלי עזר, תשתית ביטחון המגנים עלינו. אי אפשר לוותר על פחד אם לא מפתחים משהו אחר להישען עליו. אין מדובר בלהחליף פחד בפחד. מדובר בלהחליף תוכנה ישנה בתוכנה חדשה. הווה אומר מודעות. כדוגמא: אני יודעת שהפחד המסוים הזה נובע מסיטואציה שהיא בכלל לא רלוונטית ושהייתה לפני המון שנים, אני מחזיקה בו כי כך אני מגוננת על עצמי מפני א' ב' ג'. אם אני מחליטה שאני צריכה אותו, הוא ימשיך לשרת אותי, ואם אני מחליטה שאני לא צריכה אותו, הוא יתפוגג.
פחדים שאי אפשר להסיר אותם וחוזרים על עצמם בכל מיני צורות לאורך השנים, הם בדרך כלל פחדים שקשורים בגלגולים קודמים, אינם קשורים רק למעבר החיים הנוכחי. במעבר הנוכחי, קרה משהו שהעלה אותם אבל הם לא נולדו פה. רוב הפחדים העמוקים שלנו, אם לא כולם, לא נולדו פה בכלל. במקרים שאין באפשרותנו לשחרר וזה פוגע בנו (בבריאות הפיזית, הנפשית וכו') – יש לדעתי ולהרגשתי, ללכת למקור הפחד על מנת שנוכל לראות את המסקנות שהסקנו ונוכל לבדוק אם אנחנו עדיין זקוקים לכך ואם לא נשתחרר ואם כן, לפחות נשתמש בזה במודע.
כאמור, פחד תמיד משרת אותנו ובשביל לוותר עליו צריך לראות במה הוא משרת אותנו. בתוכנה החדשה אנחנו מדברים על רווח, על יש – לא על חסר. אנחנו לא מדברים על "טוב ורע", אלא על "ארגז כלים" גדול עם הרבה מאוד אופציות שימוש.